ובלבד שלא יזכיר לו סכום דמים ולומר לו קח בכך וכך דמים היה נ"ל שרבינו ס"ל כמ"ש המגיד משנה לדעת הרמב"ם והביאו ב"י וכמ"ש בפרישה אך קשה דא"כ למה משנה רבינו לשון הברייתא וכתב ובלבד שלא יזכיר לו סכום דמים ולא כתב כמ' ש הרמב"ם ובלבד שלא יזכיר סכום המקח ואח"כ ה"ל לכתוב עליו פי' זה כמ"ש לומר לו קח כו' לכן נלע"ד שרבינו פי' כרש"י סכום מקח מנה ומאתים ופסק רבינו כת"ק והוא דכתב רבינו ולומר לו קח בשיעור קצוב זה וק"ל. כתב ב"י וכתב בהגהות מרדכי פ"ה דהא דאמרינן ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח ה"מ היכא דאפשר בלא הזכרת סכום מקח כו' והר"ן כתב וז"ל ואומר לו לך למקום פלוני פי' לך למקום פלוני כו' עד ואפ"ה אין משלחין אגרת ביד עכו"ם כו' עד ואפ"ה כולם אסורין כך סתם הרמב"ן עכ"ל ומדבריו אתה למד דבשום פנים אסור לקצץ דמים ושלא כדברי המרדכי עכ"ל. אל תטעה לפרש דברי ב"י שכתב אסור לקצץ דמים דר"ל שיהא מקבל עליו בקבלנות אלא אלעיל האי שכתבו הגהות מרדכי אבל היכא דלא אפשר מותר אפילו לקצוץ דמים בשבת לדבר מצוה. ומדברי הר"ן שאסור לומר לעכו"ם לעשות המלאכה בשבת אפילו במקום מצוה ה"ה לקצץ דמים דג"כ איסור הוא וק"ל: