אפילו אם הוא עשוי להתקשט. יש להקשות דהא בגמרא קאמר למאי חזיא ופירש"י למאי חזיא לתכשיט דקתני אינה חייבת חטאת ומסיק אלא תרגמא רב אדא הואיל ואשה חולקת בה שערה כו' שמעינן בהדיא דמה שראויה לחלוק בה שערה לכך נקרא תכשיט ונראה (שוב ראיתי שבגמרא שם ד' ס' ע"א מסיק אהא דחולקת בה שערה ז"ל ובשבת למאי חזיא פירש"י שהרי בשבת אינה חולקת שערה. והתוספות כתבו שמותר לחלק אלא שפריך כיון שאינו לא מלבוש ולא תכשיט הוי משוי ע"ש אמר רבא טס של זהב יש לה על ראשה בחול חולקת בה שערה בשבת מניחתה נגד פדחתה. וכתבו שם התוס' ז"ל מניחתה נגד פדחתה השתא לא היה צריך לומר שחולקת בה שערה כלל אלא האמת מפרש) דרבינו ס"ל דאע"פ שראויה לחלקת בה שערה מ"מ כיון דאינו תכשיט אלא בביתה בלבד לחלוק בה שערה אי לא הוה עשוי להתקשט גם חוץ לביתה לא נקרא תכשיט שתהא פטורה אם יצאת. וה"ה איפכא שאף אם עושה לה איזה דבר לתכשיט צריך ג"כ להיות לה ממנו איזה הנאת תשמיש להתקשט וק"ל: