ובספר המצות כתב מפתח אסור אם אינו כו' ז"ל סמ"ק ומפתח אסור אם אינו מחובר ברצועה שתהא זנב הרצועה מובלעת בתוך יד המפתח אבל בשלשלת שיש בה קרס והקרס אחוז במפתחי חלוקה יש מתירין ויש אוסרין אך אם יש בצד א' של מפתח כעין קרס ואוחזת בה מפתחי חלוקה מותר עכ"ל. מבואר כוונתו שאין להתיר המפתח אא"כ ברצועה כו' שאז הוא תכשיט לרצועה כעין זענקי"ל שעושין בסוף החגורה אבל אם משים בה שלשלת כמנהג ומשים בשלשלת קרס בראשה כדי שיהא תכשיט לאחוז בה מפתחי חלוקה בזה יש אוסרין מפני שאין המפתח עצמו תכשיט כלל למפתחי חלוקה ויש מתירין שחושבין הכל כגוף אחד ותכשיט א' למפתח חלוקה אבל אם הקרס בגוף המפתח ואוחזות בה מפתחי חלוקה מותר לד"ה. וע"פ זה כתב הטור ודעת א"א ז"ל להתיר מפני שהרא"ש ז"ל ס"ל מאחר שתולין אותן המפתחות בצוואריהן לנוי בשלשלאות או בחוטי צבועים מותר לצאת בהם ומסדר הלשון הטור משמע לי שמפרש כוונת הרא"ש להתיר אפי' בשל ברזל ונחושת וכן משמע מדסתם הסמ"ק. ע"כ העתקתי ממה שמצאתי כתוב אבל לשון רבינו בהעתקת לשון סמ"ק לא משמע כן גם כי ק' בסוגיא בהמפתחות חלוקה יש בו דיעות לקמן סי' ש"ג אי יש לחשש אתי לשלפי ומחוי ודו"ק. שוב אחרי ימים רבים שכתבתי זאת מצאתי בטור ישן נושן של קלף שכתוב והקרס אחוז במפתחי חלוקה יש אוסרין כו' וזהו סיוע לפי שמ"כ ונכון הוא ודלא כב"י: