1
בבית יוסף בד"ה כתב הרמב"ם כו' עד ואם צריך לברך בפה"ג על כוס של הבדלה כשהוא מפסיק ר"ל דאף כשחוזר ושותה אינו מברך משום דלא מחשב הפסק מ"מ כשעושה הבדלה אכוס שהוא ענין בפני עצמו אי סגי בפה"ג שמברך איין תחלה אי לא. ומה שמסיק מהרי"ק וכתב ז"ל ואפילו לדברי התוס' שסוברים דתפילה לא הוי הפסק הכא כיון שפסק באכילה ר"ל מיד שחשיכה דצריך להפסיק ולהתפלל ולהבדיל בתפלה ובכוס אין לך הפסק סעודה גדולה מזו דאף שיחזור ויאכל אח"כ סעודה אחריתא דסעודה ראשונה הותה סעודת שבת וסעודה שאחר התפלה וההבדלה סעודת חול היא משא"כ בימי החול דסעודה שלפני התפלה ושלאחריה הכל סעודה אחת היא וק"ל. ועיין מ"ש בסי' רע"א דמ"ש מהרי"ק כאן לפני זה דהרמב"ם אינו מפרש כהרי"ף אינו מוכרח ע"ש: