ואיתא בירושלמי שאם העכו"ם הדליק מדעתו בבית ישראל שאין מטריחין אותו לצאת משם פירוש אפילו אם העכו"ם הדליק בשביל ישראל בלבד כמ"ש הכלבו בשם הר"פ. ולאו דוקא שאין מטריחין אותו לצאת משם אלא ה"ה שאין מחייבין אותו להפוך פניו מנר. וז"ל ב"י ואיכא למידק דהא בירושלמי הכי איתא לצרכו ולצורך ישראל נשמעינה מן הדא שמואל איקבל גבי חד פרסיי איטפא בוצינא אזיל האי פרסיי בעא מדליקתו הפך שמואל לאפוי כיון דחזיתיה מתעסק בשטרותיו ידע דלאו בגיניה מדליקיה והפך שמואל אפוי אמר ר' יעקב הדא אמרה לצרכו ולצורך ישראל אסור (ובספר התרומה סימן רמ"ט ובסמ"ג דף ב' ע"ב הגיהו מותר במקום אסור. והביאו ב"י) אמר ר' יונה שניא היא שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו אמר ר' אליעזר אי משום שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו למה הפך שמואל אפוי ומשמע דר' אליעזר פליג אדרב יוסף כו' עד מנ"ל למיפסק כר' יונה דשרי' דילמא הלכה כר"א דאסר כר ע"ש דבריו צריכין ביאור דלכאורה קשה למה מקשה ב"י על דברי הר"פ מדברי ר"א הלא יכול להקשות עליו גם מדברי ר' יונה דהא אפשר לומר דע"כ לא שרי ר' יונה אלא דוקא כשנעשה לצרכו ולצורך ישראל כעובדא דשמואל. אבל כשהדליק העכו"ם לצורך הישראל בלבד אז גם ר' יונה ס"ל דאסור אמנם באמת לק"מ דהא ע"כ צ"ל לר' יונה דס"ל דלעולם לצרכו ולצורך ישראל אסור אלא הכא שאני כעובדא דשמואל משום שאין מטריחין כו' וא"כ יש להקשות לסברתו אמאי הפך שמואל פניו בתחלה. אלא ע"כ צ"ל דמשום חסידות עביד הכי כמ"ש ב"י עצמו בסמוך. והקשה לו ר"א אי משום שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו למה הפך שמואל אפוי כלומר אלא מאי אית לך למימר דמשום חסידות הוא דעביד הכי א"כ נאמר דזה נמי עביד מחמת חסידות. ועיין בב"י שפי' בכמה דרכים רחוקים. ולי נראה דלק"מ דר' יונה ה"ק דלעולם לצרכו ולצורך ישראל אסור ושאני הכא משום שאין מטריחין כו' ואמר ר' אליעזר אי משום שאין מטריחין כלומר ובעלמא אסור אם כן למה הפך שמואל פניו פי' כי חזיתיה שמואל מתעסק בשטרותיו אמאי הפך אפוי לשרגא ה"ל לישאר פניו הפוכים מהנר כמו שהיה דאע"פ שאין מטריחין כו' מ"מ כאן כבר הפך פניו היו לו לישאר פניו הפוכים אלא ודאי דלצורכו ולצורך ישראל מותר אפילו בעלמא והא דהפך שמואל פניו בתחילה משום חסידות עביד הכי כמ"ש ב"י ודו"ק: