ואיני מבין דבריו כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר מלברך על הקידוש כו' יש לדקדק בדברי רבינו דה"ל לקצר ולומר ואיני מבין מה לי בין יש לו כוס לאין לו כוס. ועוד קשה למה שכתב תחלה ז"ל כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר והוא לשון דיעבד טפי ה"ל למינקט סוף לשון רב עמרם שכתב לא בעי לברוכי אחר כוס של קידוש שנפטר בברכה של שלש הרי שכתב אפילו לכתחלה א"צ לברך ברכה אחרונה אכוס של קידוש. לכן נלענ"ד דרבי' מקשה תרתי חדא מ"ש ר"ע תחלה כ"ז שלא בירך כו' דמשמע דוקא לכתחלה הא אם כבר בירך נפטר מברכה אחרונה אקידוש וא"כ קשה כיון שחייב לברך ברה"מ אפילו לכתחילה נמי יברך ברה"מ ויפטר מברכה אחרונה דקידוש ואח"כ מקשה כיון דרב עמרם גופא כתב דבשיש לו כוס אפילו לכתחלה א"צ לברך ברכה אחרונה א"כ מה לי יש לו כוס או אין לו כוס. ומיישב רבי' דצריך לומר מ"ש רב עמרם כ"ז שלא בירך ברה"מ כו' אינו ר"ל לכתחלה הא אם כבר בירך יצא אלא ר"ל כ"ז שלא בירך כתיקונו בכוס אפי' אם כבר בירך ברה"מ צריך לברך גם ברכה אחרונה ואע"פ שלפ"ז עיקר חסר מן הספר דה"ל לרבינו לגלות לנו דפי' כ"ז שלא בירך ר"ל בירך כתיקונו. מ"מ גילה רבינו זה בלשונו במ"ש אבל אם אין לו כוס ברה"מ צריך לברך כו' ר"ל צריך משמע דצריך עכ"פ וזה לא מוזכר בל' רב עמרם אם לא כמ"ש דפי' כ"ז שלא בירך ס"ל בירך כתיקונו וק"ל: