הביאו לפניו יין ושמן טוב להריח בו אוחז היין בימינו ומברך עליו תחלה כו'. עיין בחידושי רשב"א שכתב ע"ז והא דפליגי ב"ש וב"ה בזה אע"ג דקי"ל באין ברכותיהן שוות מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז ה"ט משום דס"ל לב"ה כיון דיין לשתיה ושמן להריח יין חביב ועדיף טפי וקפדינן אפי' בהקדמתו וב"ש סברי איפכא דכיון דשמן אינו מחוסר מעשה דהא מיד שהוא מקרבו נגד חוטמו מריחו ונהנה ממנו ויין מחוסר מעשה שאינו נהנה ממנו עד ששותהו הילכך שמן עדיף כו' ע"ש. ולעד"נ דה"ט דב"ה כיון דברכת היין מבוררת טפי דהא אין מברכין בפה"ג כי אם איין מש"ה חשוב טפי וכמ"ש רבינו בשם ר"פ בסי' רי"א דמקדימין בפה"ג אפילו לזיתים ע"ש וכן צ"ל לקמן סי' רי"ו גבי הדס ושמן דפליגי ביה נמי ב"ש וב"ה וכמ"ש שם בס"ד. ומ"ש בשם מ"ו שלקח בשעת ההבדלה היין בימין והדס בשמאל וכשבירך על ההדס החליף כו' באמת שאין לו ראיה מוחלטת מההיא דכתבתי בשם המרדכי וגם לא מדברי ב"ה שאמר שלוקח היין בימין ושמן בשמאל דאיירי שהביאו שניהן לפניו ולא היה לו מקום להניחן ובא לאשמועינן כשירצה לאחוז בשניהן צריך לאחוז היין בימין תחלה. ומיהו משמעות הל' משמע כמו שנהג מ"ו ז"ל. בסי' רט"ז מבואר לדעת רבינו שעו"ג עדיף לענין לענות אמן אחריו מכותי ובסי' קצ"ט מבואר לענין זימון כותי עדיף מעו"ג: