והרמ"מ כתב ערמונים כו' עיין מ"ש בפרישה למה כתב רבינו והרמ"מ כתב בל' פלוגתא והוא דחוק בעיני והיותר נראה דודאי פליגי משום דרבינו כתב תחלה כל' התו' שכתבו ג"כ כהאי לישנא ז"ל כל דבר שהוא כ"כ טוב מבושל כמו חי כו' דמשמע מלשונם דס"ל דדוקא שהוא טוב בשוה חי כמו מבושל הא אי הוה יותר טוב לאכול מבושל אף שנאכל ג"כ כמו שהוא חי ס"ל דמברך עליו כשהוא חי שהכל ומש"ה מסקי התוס' וכתבו ז"ל וכן אותן ערמוניות וחבושים שאינן ראוים לאכלם חיין כמו מבושלים מברך עליהן שהכל כו' ומשמע מלשונם דאפי' בחבושים וערמוניות דידן דראוין לאכול ג"כ חיין מ"מ הואיל דטובים יותר כשהן מבושלים מברך עליהן בחיותן שהכל זולת אותן ערמוניות שטובים חיין כמו מבושלין עליהן מסקי התוס' שמברך גם בחיותן שהכל והרמ"מ פליג ע"ז וכתב ערמוניות וחבושין כיון שאין דרך לאוכלן חיין שהכל כו' דמשמע מלשונו דדוקא כשאין מדרכן לאוכלן חיין כלל הא אי הוה נאכל כמו שהן חיין אף שהן טובים יותר מבושל ס"ל דמברך עליו גם בחיותן בפה"ע ומש"ה על ערמוניות ס"ל שמברכין שהכל משא"כ לדעת התוס' והרי פלוגתתן גלוי ומבואר וק"ל וזהו נ"ל ברור. ומ"ש רבינו ואפשר להשיב על דבריו כו' וכתב ב"י עליו דדברי טעם הן כו' ע"ש ובכסף משנה לא הסכים עם רבינו ואדרבא כתב שרבינו לא היה במקום שגדלין אלו הקנים ואילו היה שם וראה שעיקר גידולם של הקנין ג"כ למוצצן לא היה כותב מ"ש כו' ע"ש: