1
אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותן פירות יברך כתב ב"י ויש להסתפק אי בעינן שיהא תאב לאותם פירות דוקא או אפילו תאב לפירות אחרים עכ"ל ול"נ שאין שום מקום לספק זה דהא כאן הסוגיא מיירי עד אימתי יכול לברך למפרע וא"כ איך שייך להסתפק בזה ולומר דאף אם אינו תאב לאותן פירות מ"מ כיון דצמא ותאב לפירות אחרים יברך דהא כיון דאינו תאב לאותן פירות א"כ ע"כ הוא שבע וא"כ איך הוא תאב לפירות אחרים. אלא ע"כ צ"ל דאע"פ שהוא שבע מאוד אעפ"כ הוא אוכל אלו פירות א"כ אינו תלוי כלל במה שתאב לאותן פירות באותן פירות שאכל כבר דאף בתחלה בשעת שאכל אותן פירות תאב ג"כ לאלו פירות וק"ל: