וכתב א"א הרא"ש ז"ל נ"ל כו' עיין מ"ש בפרישה גם הב"י לפני זה הביא לשון הרא"ש שכתב בהדיא דפליג עם אבי העזרי דפי' לשון הגמרא דקאמר ר' חנינא ואם לא אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו דר"ל שנזכר טעותו קודם שסיים הברכה דאתה גבור אלא שכבר אמר מכלכל חיים בחסד וקמ"ל אבי העזרי דא"צ לחזור לראש הברכה אלא חוזר ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים בחסד כו' וע"כ בזה איירי אבי העזרי דא"ת דאיירי כשלא נזכר עד שכבר סיים הברכה דאתה גבור קשה ממ"נ אי איירי דעדיין לא התחיל קדוש ק' הא כתב אה"ע שא"צ להתחיל כלל אלא אומר משיב הרוח כו' שם בין הברכות ואי איירי שכבר התחיל אתה קדוש קשה הא ליכא מאן דפליג דחוזר לראש אלא ודאי איירי דלא סיים אתה גבור ובהא ס"ל להרא"ש דא"צ לחזור אפילו למכלכל חיים כו' אלא אומרו שם במקום שנזכר ובגמרא דאמר מחזירין ר"ל שכבר סיים הברכה דאתה גבור ומחזירין אותו אינו ר"ל למכלכל חיים או לברכת אתה גבור אלא ר"ל מחזירין אותו לראש. אלא שצריך שתדע שמ"ש הרא"ש שסיים הברכה ר"ל שגם כבר התחיל ברכת אתה קדוש וכל זמן שלא התחיל ברכת אתה קדוש לא סיים ברכת אתה גבור מיקרי וכן פי' ב"י אחר שקלא וטריא כדי שלא תקשה דברי רבינו אהדדי ע"ש בס"ד המתחיל וכן ביעלה ויבא כו'. והשתא א"ש שלא תהיה דברי הרא"ש ודברי אה"ע סברות הפוכות אהדדי במקום שאה"ע סבר דחוזר כגון עד שלא סיים ברכת אתה גבור ס"ל להרא"ש דלא חוזר ובמקום דס"ל לאה"ע דלא חוזר כגון שנזכר בין ברכה לברכה ס"ל להרא"ש חוזר לראש אלא ודאי הרא"ש ג"כ ס"ל דחוזר לראש התפלה אא"כ כבר התחיל אתה קדוש וכ"כ המנהגים בהדיא בשם הרא"ש דס"ל דא"צ לחזור אלא מזכיר משיב הרוח כו' במקום שנזכר אא"כ התחיל אתה קדוש ע"ש ריש דף מ"ב בדין שמיני עצרת וגם לפני זה כתב ואם סיים הברכה וז"ל שם ואם סיים ברכת אתה גבור והתחיל ברכת אתה קדוש וכמו שפי' בעל הגה"ה שם וכמ"ש שם בס"ד ע"ש ועיין מ"ש בסי' קי"ט מ"ש כאן דאומר בין הברכות מוריד הגשם משא"כ בשכח הבדלה. וכאן אם התחיל אתה קדוש צריך לחזור לראש ובחזן ששכח ענינו לומר בין גואל לרופא אע"פ שהתחיל רפאינו רק שלא סיים הוא אומר עננו וישבתי בס"ד לקמן וממ"ש מוכח דאם שכח יחיד לומר עננו בשומע תפלה וכבר סיים ברכת ש"ת אע"ג דעדיין לא התחיל ברכת רצה מ"מ לא יאמר עננו שם בין ש"ת לרצה ודו"ק: