שליח ציבור מוציא את הרבים יד"ח כיצד בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה הרי הן כמתפללין. במד"א כשאינו יודע להתפלל. אבל היודע אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפילה עצמו. בגמ' במסכת ר"ה כשם וכו' כן כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר ש"ץ מוציא וכו' א"ל ר"ג לדבריכם למה ש"ץ יורד א"ל כדי להוציא שאינו בקי עיי"ש:
והנה למ"ש לעיל בה"ד דדעת רבינו דתפילה בציבור ע"י הש"ץ והם שומעי' עמ"ש לעיל א"כ למה אמר למה הש"ץ יורד וכו' הרי יורד שיהיה עי"ז תפילה בציבור. וי"ל דאם נאמר דאין מוציא כלל לא הוי עי"ז גם תפילה בציבור ג"כ דהוי כמתפלל בפ"ע. ומשני לענין שאינן בקיאין וכיון דמהני לשאינן בקיאין דאי אפשר בענין אחר ממילא מהני לענין שיהיה תפילה בציבור דלענין זה הוי הבקיאין כשאינן בקיאין דאי אפשר בענין אחר ואף דאפשר שיקראו כולמו ביחד בשמעם הש"ץ זה לא עדיף מאם התפללו בפ"ע ושומעים אח"ז ותפילה בלחש להסדיר כדאי' שם ועמ"ש בפ"ט ה"ט עיי"ש ועיין ברכות מ"ב ע"א הסבו וכו' ודף נ"ג ע"א ב"ה אומרים ברוב עם הדרת מלך עיי"ש: