כבר אמרנו שתפילת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תיקנו זמנה. ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום בט' שעות ומחצה וכו' הנקראת מנחה קטנה. ולפי שבערב פסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה. אמרו שהמתפלל מאחר שש ומחצה יצא. ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה וזו הנקראת מנחה גדולה. נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחת רשות והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה. וכן הדין נותן מפני שהיא תדיר בכל היום. ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל קטנה אלא רשות. ועי' בב"י בסי' רל"ג שהחליט מדברי רבינו דרק בדיעבד יוצא במנחה גדולה וכיו"ב בהגהות מיימוני כאן באות ג' ועי' בטו"ז ומג"א שם בסעיף א'. ועי' בפנ"י במס' שבת ט' ע"ב שהקשה על קושית הגמ' שם אילימא סמוך למנחה גדולה אמאי לא הא איכא שעות טובא דאם איכא שעות טובא מאי הוי הא קיי"ל בכל התורה זריזין מקדימין למצוה אף בדבר שזמנו כל היום וכדאיתא בפ"ק דמס' פסחים ותירץ משום דעיקר זמנו בזמן מנחה קטנה עיי"ש:
והנה עיין במג"א בסי' כ"ה ס"ק ב' שכתב דכל שיהוי מצוה לא משהינן אע"פ שי"ל שיעשה אח"כ המצוה מהמובחר ביותר כדמוכח במס' יבמות ל"ט עיי"ש ובשו"ת ח"צ סי' ק"ו ובמל"מ הל' מגילה פ"א הי"א עיי"ש. ויש להבין למה כאן לא נאמר כן וצריך לחלק בין מהמובחר בין שעיקרו מתחילה נתקן מאוחר. ובלא"ה יש לומר דשאני במס' יבמות דמצוה על הגדול אבל לא כי המצוה מצ"ע מובחר ע"י הגדול רק עליו חל המצוה וזוכה בה יותר משאר כל האחים. אבל היכא דמצוה בעצמה מהמובחר לא נדע לכאורה משם. וא"כ יש לחלק מה"ט להאי דקידוש לבנה בסי' תכ"ו עיי"ש וצ"ע בזה:
Loading...
3:2
1
Loading...