תפילת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית שהיא שלישית היום. וכ"כ בפי' המשניות עד סוף שעה רביעית הזמניות והוא שליש היום עיי"ש ומובא במג"א בסי' פ"ט ועיין בפנ"י ח"ד בקונטרס אחרון למס' ברכות מ"ש אם לכל מילי אמרינן כן ומחלק בין עדות לתפילה וכיו"ב עיי"ש:
ואם עבר וטעה והתפלל אחר ארבע עד חצות היום יוצא ידי חובת תפילה. אבל לא יצא יד"ח תפילה בזמנה. שכשם שתפילה מצוה מן התורה כך מצוה מדבריהם להתפלל אותה בזמנה כמו שתיקנו לנו חכמים ונביאים. ועי' ברא"ש שכתב טעה ורבינו כתב עבר וטעה ועי' בפר"ח בסי' פ"ט. ועי' בכ"מ ובב"י בסי' פ"ט בשם הרשב"א דוקא עד חצות ותו לא ועי' בטו"ז ובמג"א שם בזה:
והנה כנראה מלשון רבינו דמשו"ה אמרינן אף דשכר תפילה בזמנה לית ליה שכר תפילה אית ליה. פי' לדעתו דתפילה דאורייתא וא"כ מדאורייתא דהוי כל היום וידי דאורייתא יצא רק בעונתה דהוי מדרבנן לא יצא. ולרמב"ן דס"ל תפילה דרבנן צ"ל משום דאמרינן הלואי שיתפלל כל היום וא"כ אית ליה שכר תפילת רשות ולא של מצוה ועי' ברא"ש בשם הגאון בביטל התפילה דאינה בהשלמה מ"מ שכר תפילה אית ליה עיי"ש:
וכנראה אין דעת רבינו מסכמת עם מ"ש בתוס' במס' סוכה דף ג' ע"א בד"ה דאמר דאם לא קיים הדאורייתא כתיקון הרבנן גם ידי דאורייתא לא יצא עיי"ש ועי' מ"ש לעיל בה"ח עיי"ש. אמנם כמ"ש לעיל בפ"א ה"א דקרא ק"ש בברכותיה קיים תפילה דאורייתא וכנראה מיירי בקרא ק"ש כתיקונו רק עבר להתפלל וא"כ האיך נפרש יצא ידי חובת תפילה וצ"ע:
ועי' במג"א סי' פ"ט ס"ק ה' שכתב לתרץ למה רק עד חצות ולא עד שש ומחצה וכונתו דמדינא מתחיל זמן מנחה מיד אחר חצות וא"כ אין לו להתפלל שחרית בזמן מנחה דקודמת ואף דמשום שלא נדע מחמירין עד שש ומחצה מ"מ לענין תפילה של שחרית זמן מנחה הוי עיי"ש ובמבארי דבריו:
ויש לעיין בזה לפמ"ש בתוס' במס' ברכות דף כ"ח ע"א בד"ה הלכה דלא שייך קודם במנחה למוספי' רק במתפלל שניהם ביחד ולא באינו רוצה להתפלל כעת שניהם עיי"ש וכמו"כ לענין שחרית כן. וגם כיון משום חסרון בקיאין אין מתפללין מנחה מדינא עד שש ומחצה א"כ ודאי מסתברא דלא שייך מנחה קודמת. ועי' עוד בראב"ד ה"י ובמל"מ ה"ט ובלשון רבינו שם עיי"ש ובכ"מ שם: