בד"א וכו' אבל ביום צום של שנת היובל מתפלל תפלת המוספין תשע ברכות כמו שהתפלל במוסף ר"ה והם אותן הברכות עצמן בלא פחות ולא יותר ואין מתפללין אותן אלא בזמן שיובל נוהג. בזמן שילוח עבדים בעת כי נקיים עבדי הם ולא עבדים לעבדים בעת החירות יעלה על לבבינו ג' העיקרים בראש כי לה' המלוכה ולו הממשלה וע"י התורה נקנה החירות האמתי כמ"ש ז"ל אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. ובעת כי נאמר כי לי כל הארץ שוה לר"ה אשר בו יראה המלך על כל הארץ. ובמסכת ר"ה כ"ו שוה יובל לר"ה לתקיעות ולברכות ועיין בירושלמי שם. ובשביל הלשון שוה וכו' נראה שדייק רבינו בלא פחות ולא יותר כי בר"ה ה' יתעלה נראה לנו במלכותו עלינו ביותר וביובל אנחנו במעשינו מראים מלכותו כי לי כל הארץ ולו אנחנו עבדים לכן אין לפחות מזה ולהוסיף ע"ז ושניהם יהיה שוים לנו כי למאמינים בני מאמינים נראה ה' יושב במשפט על הארץ בלבבינו. וביובל אנחנו נפרסם ככה במעשינו בהשבת הקרקעות ושילוח העבדים ועלינו להשוותם ולא להפחית ולא להוקיר יותר זה מזה כי גדול היום בר"ה כמו ביובל בשוה ומזה נדע כמה גדולים מעשי בני אדם בכבוד ה' אשר יצא מאתנו וישמח ה' בנו עד כי גדול העלוי לו יתעלה מאתנו כמו אשר בשמים ובארץ כבודו בכסא המשפט ביום הדין וגדולות אמרו רז"ל לנו בזה ורבינו ז"ל הער ביותר בזה במ"ש ולא פחות וכו'":