בכל תפילה שבכל יום מתפלל אדם י"ט ברכות אלו על הסדר וכו'. במסכת ברכות כ"ח ע"ב בתלמידי רבינו יונה הסדיר י"ח ברכות על הסדר ביבנה שמתחילה לא היה מתפללים אותה על הסדר אלא כל אחד ואחד הברכה שהיתה צריכה לו. ובא שמעון הפקולי לסדור אותם על הסדר ולמד הסדר מכח הפסוקים כדאיתא במסכת מגילה י"ז עכ"ל. ונראה מאי דאי' מגילה י"ח וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפילה על הסדר שמעון הפקולי מה הסדיר שכחום וחזר ויסדם וסדרם ולא ששכחו התפילות רק הסידור שכחו. (ועיין בתוספות מגילה י"ז ע"ב בד"ה הסדיר נפק"מ לדינא בהסדר בטעה עיי"ש). ונראה דמקודם לזה לא הקפידו על הסדר עד שבא הוא ודרש טעם על הסידור כדאיתא שם דף י"ז ע"ב מאי טעם וכו' עיי"ש. דבלעדי זאת יקשה האיך שייך שכחה בדבר הנוהג בכל יום ועי' בתוספות ברכות כ"ד ע"ב בד"ה ונחזי עיי"ש. ומ"ש ברמב"ם דלא שייך שכחה בהלכה למשה מסיני עיי"ש. אבל בסידור י"ל שלא הקפידו בזה מקודם וברכת המינים דאמרינן במסכת ברכות כ"ח ע"ב לשנה אחרת שכחה שהיה זמן קטן ונראה שלא נתפשט ולא נקבעה אז רק לפרקים נאמרה וכנראה בחשאי שלא רצו להתגרות בפרהסיא עמהם ולכן שייך שכחה ומאז ביבנה תיקנוה לקבע:
יתפלל שלש ראשונות וכו' ושלש אחרונות וכו'. כבר כתבתי לעיל פ"א ה"ב ממעלות השבח והודאה על תפילת הבקשה ואף למ"ש לעיל דבקשה נכלל שבח והודאה עם כל זה בהרבות התפילה אין מוסיף בזה כי במעט בקשה יודיע כ"כ בטחונו בה' וכי הכל מאתו יצא אבל בשבח והודאה יותר שיאריך ירום לבבו בקרבו: