מ"ע של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת ומנין שבליל חמשה עשר וכו'. בסה"מ מ"ע קנ"ז הביא המכילתא אין לי אלא שיש לו בן בינו לבין עצמו בינו לבין אחרים מנין ת"ל ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה וכתב ע"ז ר"ל שהוא צוה לזכרו כמו שאמר זכור את יום השבת עיי"ש וא"כ מזכור את יום השבת לזכרון בין בין עצמו ולבין אחרים ובמגדל עוז כאן כתב וכתב ר"מ ז"ל בסה"מ שלו שהוא צוה בזכירתו בזמנו כאומרו זכור את יום השבת עיי"ש. ובסה"מ שלפנינו כמ"ש לעיל:
וכל המאריך בדברים שארעו ושהיו הרי זה משובח. הכונה כי גדולים מעשי אלקינו בתהלוכות העולם בהשגחתו כי הכל למענהו בהילוך הטבעי המורגל הנכלל בכלל דברים שהיו עי' מ"ש בעקידת יצחק בענין יוסף ומכירתו ומלכותו עיי"ש ומעשי ה' בנפלאות חוץ מהמורגל הנכלל בדברים שארעו: