חמשה מיני דגן אלו אם לשן במי פירות בלבד בלא שום מים לעולם אין באין לידי חמוץ אלא אפי' הניחו כל היום עד שנתפח הבצק מותר באכילה שאין מי פירות מחמיצין אלא מסריחין ומי פירות הן וכו' והוא שלא יתערב בהן שום מים בעולם ואם נתערב בהן מים כל שהוא הרי אלו מחמיצין. ועי' בראב"ד והמ"מ ובס' מעשה רוקח הביא תשובה מבנו של רבינו רבינו אברהם ז"ל שכתב כי רבינו חזר מדעתו וס"ל דבלא מים איסורא מיהו הוי ותיקן לשונו כאן וכתב אין חייבין עליו כרת וכו' ובשו"ת הרשב"א בסי' ד' מובא ג"כ מחזרת רבינו ובסי' של"ג ברשב"א הביא בהיפוך דעת הראב"ד ומ"ש בהשגות כאן ועי' בתומת ישרים בסי' ק"ח להחמיר במי פירות בלי מים מובא בחק יעקב:
ועי' ברמ"ך שכתב לדחות דמי פירות במים הוי כפושרין אלא דהוי כמים בעלמא וא"צ שימור ביותר והחימוץ לא הוי ע"י המי פירות אלא לפי המים שבו עיי"ש ולשון רבינו ואם נתערב וכו' הרי אלו מחמיצין נראה ביותר שקאי על המי הפירות ג"כ ולכן לא שייך ביטול למים כל שהוא במי הפירות משום דמים הנוגע במי פירות נעשה ראוי להחמיץ כמו המים: