חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם ודבר זה קנס הוא מדברי סופרים מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא אסרוהו אפי' הניחו בשגגה או באונס כדי שלא יניח אדם חמץ ברשותו בפסח כדי שיהנה בו אחר הפסח. עיין בהמ"מ שכתב מקור למ"ש רבינו אפי' הניחו בשגגה או באונס ולכאורה מגזל חמץ ועבר עליו הפסח שאמר הרי שלך לפניך נראה מפורש כן דאין לך אונס גדול מזה ושם לא שייך לומר משום דלא ביטלו הנגזל שהרי לא מהני בשאינו ברשותו וגם דא"כ איהו דאפסיד אנפשיה ומצאתי בתורת שלמים סי' ו' שהביא ראיה משם ובפר"ח בסי' תמ"ח הביא מגזל וכו' ראיה דאפי' לאחרים אסור ולא הביא מזה לענין שוגג ואונס שהביא ראיה אחרת עיי"ש והנה בנוב"י מהדו"ק ח"א סי' כ' דעתו דמותר בהנאה להנגזל ועי' ע"ז במקור חיים בסי' תמ"ח ובשו"ת פנ"י סימן י"ג כתב מקור מירושלמי שכתב בהפקר קודם פסח וכו' עיי"ש ועי' בנוב"י מהדו"ק סי' י"ט עיי"ש: