הקדמת המחבר
ביסודו של פירוש זה לספר ויקרא מונחות הרצאותי בבית המדרש לרבנים בברלין בשנות 1873-4 ו1876-7, בכך מתבארים תכניתו וסידורו של הספר. הקורא הנכבד יבחין עם זאת, שאע"פ שעברו על פירושי כשלוש עשרות שנה, לא נתיישן עדיין. לאחר שנעניתי להפצרותיהם של תלמידי וידידי והחלטתי לפרסם את שיעורי על חמשת חומשי התורה, הכנסתי לתוכם את התוספות והשינויים הדרושים לאור החדושים בספרות שהתפרסמה בינתיים, כל אחד ואחד במקומו.
אני מודה ברצון, כי בשל עיקרי אמונתי לא יכולתי להגיע לידי מסקנה, שהתורה לא נכתבה ע"י משה רבנו ולא כל שכן שנכתבה לאחר זמנו של משה, וכדי שלא להניח מקום לפקפוקים באותו ענין פירשתי וביררתי ב"הערות המוקדמות" את העיקרים ששימשו לי הנחות לביאורי מבחינה זו. אולם, עם השאיפה לבסס את ההנחות הדוגמטיות האלו מבחינה מדעית, התאמצתי תמיד להסתמך רק על נימוקים כאלו, שאפשר היה להכיר בצדקתם גם מתוך השקפה שונה משלי.
רצוני, שיחסם של קוראי מבין היהודים אל נימוקי הנ"ל ואל הערותי לפסוקים הנראים תמוהים בתורה בכלל, ייקבע ברוח המימרא של גביהא בן פסיסא: "אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצחם אמרו להם תורת משה נצחתכם", (סנהדרין צא.). אם האפולוגטיקה שלי תראה פה ושם חלשה ובלתי מספיקה, הרי יש לתלות את הקולר בקוצר דעתי, אך אם יימצאו נימוקי קולעים ומנצחים, הרי רק האמת שבאה לידי גילוי ע"י ה' בתורת משה, היא היא שמעידה על עצמה ושנתלה בה את הנצחון הזה. אבל מקוה אני, כי גם בנוגע לפסוקים שהזכרתי מקודם יהא בפירושי לכל הפחות כדי לזרז אחרים, המחוננים בכשרונות רוחניים גדולים משלי, לערוך חקירות ולהכשיר את הקרקע לתוצאות רצויות יותר.
את זמן הוצאתם של הפירושים לשאר חלקי התורה איני יכול לקבוע מראש אפילו בקירוב, מפני העבודה המרובה המוטלת עלי בתפקידי הרשמי. מכל מקום גמרתי אומר להקדיש את זמני הפנוי בעיקר לחיבור זה. ובכן מקוה אני, כי לאחר גמר הדפסתו של ספר ויקרא אוכל, בעז"ה, להתחיל בהדפסת הביאור לספר אחר של התורה (אפשר לספר דברים).
ולבסוף הנני מביע את תודתי העמוקה לאותם האישים, אשר להם היתה הזכות לספק את האמצעים החומריים כדי לאפשר את הדפסת הפירוש הזה: בראש וראשונה אני מזכיר את חברי היקר פרופיסור ד"ר א. ברלינר, שנוסף על הנ"ל הואיל גם לעבור על גליונות ההגהה וסייע לשכלל את דיוק הספר. וכן את מר אברהם זמוני, אשר קנה לו כבר שם טוב בתורת חובב מדעי היהדות, אחרי שנשא בעול ההוצאות להדפסת ארבע מהדורות הספר הכתב והקבלה, ועוד חייב אני תודה לבבית להרב הראשי בהמבורג מרקוס הירש, ול"חברה יהודית ספרותית" בפרנקפורט ע"נ מיין.
ברלין, אוקטובר 1904.
ד. הופמאן