ובכתבי מהרא"י סי' נ' כ' שצ"ל לה בפני העדים בואי וקבלי קידושיך דהוי כשליח לקבלה דצריך עדים ובסימן מ"ט כתב שם דגילוי דעת שתקבל הקידושין לא מהני לכתחילה וכתב עוד שם סי' ל"ג אלו ששולחין בנותיהן הקטנות הכלות למקום אחר אע"ג דליכא עדים שאמר לה בפירוש קבל קדושיך הואיל ואיכא עדים שמשלחה לחופה להתקדש כאילו אמר לה בפירוש דמי עכ"ל וכ"ה בתשובת ריב"ש סימן תע"ט דכל שמכינה לקבל קדושיה הוי כאילו החזיק בידה דמי וע"ש. כתב הר"ן פ"ק דקדושין ע"א דף תרכ"ה דכשמקדש קטנה בכסף אומר לה הרי את מקודשת לי ואם מקדשה בשטר יכתוב בשטר הרי בתך מקודשת לי ויאמר לה בשעת נתינה הרי את מקודשת לי וכן כשהאב מקבל קדושי בתו בוגרת יכתוב בשטר הרי את מקודשת לי ויאמר לו בשעת נתינה בתך מקודשת לי ומ"מ נראה מדברי הר"ן שם דאם שינה בדברים אלו הוי מקודשת וכ"ה בתשובת ריב"ש סי' תע"ט דאם קדש קטנה ואמר לו הרי בתך מקודשת לי הוי קידושין דאע"ג דנותן לה הקדושין היא במקום אביה עומדת ושייך לומר בתך מקודשת וע"ש: