1
במרדכי בהגהות דקדושין דף תרפ"ד ע"א. וכתב בתשובת מוהר"ם דאם השליח עומד בדיבורו שקדשה אז הוא אסור בקרובותיה דשוויה נפשיה חתיכה דאיסורא מיהו אם הדר בו ואמר כסבור הייתי שקדשתי לעצמי ועכשיו נזכרתי שקדשתי לשלוחי מותר בקרובותיה אע"ג דשווינהו מעיקרא חתיכה דאיסורא כי הדר ביה שרי אלמא משום חזקה שליח עושה שליחותו מקילינן ולפ"ז אפשר לישב תמיהת הרא"ש במ"ש למטה הרי עומד וצווח כו' די"ל דהכא מיירי שחזר אח"כ ולכך מקודשת לראשון גם מה שתמה ומה נפקא מיניה כו' י"ל דודאי כי עשאו בעדים איכא חזקה שליח עושה שליחותו דלא ניחא ליה דלקרייהו אינשי רמאי דאם קדשה לעצמו מקרי רמאי לכך חזקה דשליח עושה שליחותו אבל אי לא עשאו בעדים ואמר שחזר משליחותו נאמן דליכא כאן חזקה כנ"ל: