וכן הוא במרדכי פ' ב' דייני גזירות ע"ג דר"י מפריז עשה מעשה כזה וכתב בסדר הגט סי' נ"ז בשם מהרז"ק דהיה רגיל להתנות עם העדים שאם יקלקלו הגט בחתימותיהן ישלמו השכר לסופר שיכתוב אחר ומעכשיו מותרים ליטול שכר החתימה ועוד טעם אחר דמפסידין בחתימתן שאסורים לישא הגרושה לכן צריכין ליתן להם שכר וע"כ היה מחזיר אחר עדים שלא היו כהנים כי כהן בלא"ה אסור עכ"ל וע"ל סי' י"ב אם העד החתום אסור לישא הגרושה. וכ"ע שם דיש רבוותא נוהגים לשכור הרב והרב ישכור העדים ע"י הבלעה עכ"ל משמע מכאן דברב אין לחוש אם הוא כשר או פסול דאינו עושה מאומה רק שמלמדן סדר הגט אך בסי' כ"ז כתב שם מצאתי שלכתחלה לא יהיו העדים והסופר קרובים לרב עכ"ל וא"כ נראה דמכ"ש לא יהא קרוב לאיש ולאשה ואינו נראה כתב מהרא"י בפסקיו סי' ר"ן דא"צ לההמיר בעדות הגט בקרוב ונתרחק כגון מי שמתה אשתו אע"פ שיש לו בנים ממנה וחותם לכתחלה אמנם בסדר הגט מחמיר בזה בשם מהרי"ל וכ"ע בשמו דמהרי"ל היה מדקדק שהעדים לא יהיו קרובים זה לזה ולא לאשה ולא לסופר שום קורבא בעולם ואפי' ריח קורבא ואפי' רביעי ברביעי או ע"י חיתונים עכ"ל: