וכן נ"ל שלא ליתן ב' גיטין בב"א דאין ברירה בגיטין וכמו שכתבתי לעיל סי' קכ"ב ועוד דהתוספות דסוטה פרק ארוסה כתבו דהמגרש בב' גיטין הוי פסול מדאורייתא ואע"ג דהתם מיירי דמגרש בב' גיטין כשרים אבל כשמגרש מספק ממ"נ אין כאן אלא גט אחד ?לכן נראה דלפעמים שניהם כשרים מדאורייתא אלא כשמחמירין לפעמים מדרבנן וע"כ אין ליתנן בבת אחת מיהו לקמן סימן קל"ב משמע דיכול ליתנן בבת אחת וכן הוא בת"ה סי' רל"ג וכן משמע מדברי ר"י מינץ בסדר גט שלו וטוב לחוש לכתחילה וע"ל באות ש' דאין לתת ב' גיטין אלא כמקום דוחק דכתב בסדר מהר"י מינץ כשנותנין ב' גיטין בזה אחר זה אותו הגמ שנראה שהוא כשר יותר יש ליתנו תחלה עם כל שאלותיו וקריאתו לפני הנתינה ואחר הנתינה ואח"כ יקח הגט השני ויתנהו ג"כ עם כל שאלותיו והקריאה לפני הנתינה ואחר נתינה ויגיד לעומדים בשעת הנתינה טעם כשנותנין ב' גיטין ויאמר לבעל שיהא בדעתו לגרשה בכל אחד מן הגיטין וכתב עוד שם פעם אחת נתן ב' גיטין וסדרן בבת אחת ואמר לבעל שיכוין לפוטרה באותו גט שנכתב כדין ועיין בתשובת מהרי"ו סי' ק"ך במקום שיש לכתוב ב' גיטין ולא ניתן אלא אחר משמע דכשר בדיעבד ולא נראה כן בפסקי מהרא"י סימן י"ד וע"ש. מצאתי כתוב תיקון בה"ג ישן דמומר שעשה תשובה שבא לגרש אין לכתוב בו כלל כל שום וחניכה כמו שכותבין לשאר מומרים דאילו כתבו הוי כאילו אומרים לו זכור מעשיך הראשונים עכ"ל ונראה שמזה למדו שלא לכתוב בגט שום כינוי שהוא גנאי ובושה למתכנה בו משום דאית ביה משום לא תונו ועוד דאין דרך לקרותו בכינוי זה לבר בלא עיקר שמו כנ"ל אמנם בסדר גיטין אחר מצאתי שצריך לכתוב כל שום אפילו היה מומר בילדותו והביא מעשה בזה וכתב שכן הסכימו מהרד"כ ומהרא"ף ובתשובת מוהר"ם פרו"א סי' ל"ה כתב בשם הרבה גדולים דאין לכתוב שם דעכו"ם מאחר שעשה תשובה ולא כל שום וחניכה וע"ש שהאריך בזה ובסדר גיטין שלנו סימן ל"ד כתב מעשה באשה אחת ששמה אסתר והמירה וחזרה וכדי להתנסבה קראה שמה פעסליין ומהרי"ו נתן לה גט וכתב פעסליין אסתר הואיל ולא נשתנה משום חולי אלא לקחה מעצמה שם אחר והורגלו בה בפי כל לכן הקדימו ג"כ אף כי הוא אשכנזת וכן עשה מהר"י מולי"ן מעשה בכיוצא בזה והסכימו עמו שאר גדולים. כתב בתרומת הרשן בסי' רל"ה מי ששמו שמעון בויך או כיוצא בזה דיש לו שם כינוי אבל אין קוראין אותו לעולם בכינוי לבד א"צ לכתוב אותו כינוי מיהו אם העכו"ם מזכירין אותו בכינוי לבר אע"פ שאין ישראלים מזכירין הכינוי לבד מ"מ יש להסתפק אם צריך לכתוב וכל שום וחניכה אע"ג דבשאר גיטין אין כותבין כן וע"ש ול"נ ראין כותבין הכינוי כלל דהא בההיא תשובה מדמה לכינוי משפחה ומאחר דהתם נוהגין שלא לכתוב ה"ה כאן כנ"ל. בפסקי מהרא"י סי' קפ"ה דאם כתב לנקיבה דמתקריית הגט כשר דאע"ג דהמנהג לכתוב מתקריא ומצאתי בתיקון ישן שם כינוי של איש כותבין מכונה ושל אשה מכונה ונראה דאין ר"ל שכותבין אותו בגט נקוד כך אלא של איש קורין בסגול ולאשה בקמץ ומיהו נראה אם כתב לאשה מכונית דכשר כמו דמתקרית: