ואני תמה על ב"י כי למה לא שם זה חלק בקרן שהרי שליש הריוח מן החוב מיד זכה בו והוי קרן שלו ומ"מ נראה דאם לא קנה אח"כ הסחורה ביחד בתורת שותפין אלא זה סייע לבע"ה ודאי אין לו חלק בריוח הסחורה אלא משלם לו כפי מה שמסייעו לו אבל אם קנה הסחורה ביחד לצורך שניהן ודאי הוה כן כב' שהטילו לכיס דהרי גם כאן יש לכל אחד קרן באותן ז' זהובים שקנו הסחורה (עכ"ל) [עכ"פ] כתב דרשב"א בתשובה סי' אלף י"ד ששאלתם מי ששכר חבירו לישא וליתן בשלו והתנה שכל מציאות יהא לשוכר והיה בהן שטרות פרועין ונתפשר עם ב"ח מאותן שטרות הפרועין אי הוה מה שקיבל כמציאה או לא והשיב נראה דמה שקיבל מחמת הפרעון הוי כמציאה דשטר פרוע אין שוה אלא הנייר בלבד ולכן כתב ריצב"א דמחזיר שטר פרוע של חבירו לעכו"ם פטור ואפילו גרמא בנזקין לא הוי ומותר לכתחילה דהוי כמו שמחזר אחר המציאה ובא חבירו ומנעו מליטלה אלא שבנדון זה שנתן לו העכו"ם לשם בעל השטר אפשר דהוי כמגביה מציאה לחבירו ועדיף זה מיניה וריוח שיהיה באותו עסק יהיה שלו וע"ש: