1
חשבו בהם לדקדק ולטעון, פי' הם החרטומים, שמצרים היתה מאמונת הצאב"ה ובכל הנסים והנפלאות שעשה משה רבינו שהיו מבארים ומודיעים שיש אלוה לעולם מנהיג משגיח היו מדקדקים לטעון עליהם ולאמר שהם בלהט וכשוף, וכן נאמר ויעשו חרטומי מצרים בלהטיהם כן, והיו מחוזק המופתים עד שהתבאר לכל כי ההפרש בין מופתי משה ובין מה שהיו עושים החרטומים כהפרש בין מעשה הקוף ובין מעשה האדם:
2
אלא בענינים אחרים, פירוש שנמשיך דעותינו אחר דעות הפילוסופים מאמיני הקדמות לא שנמשיך דעותינו על אותן האמונות הכוזבות מאנשי הצאב"ה ולא היו מאמינים השגחה כלל ובאמונה זו תתבטל התורה בכללה: