Crescas on Guide for the Perplexed, Part 3 22

אבל אמר ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם, הרצון בזה הכחות המנהיגות העולם, כאלו תאמר הגלגלים שהם בעלי אותן הכחות, ואמר להתיצב על ה' שהם שמשים לו ועושים רצונו, כי מלת על ישתמשו בה בזה הענין כמו והוא עומד עליהם, וכמו שרפים עומדים ממעל לו, וכמו וכל צבא השמים עומדים עליו:

וכיוצא בזה המאמר לא נאמר בזה אלא למי שבא בלתי מכוון לעצמו, הרצון בזה שהשם אינו עושה רע בעצם אבל כל פעולותיו טוב גמור, וזה השטן אשר הוא העדר המחובר לחומר איננו מכוון כוונה ראשונה אמנם יש לו צורך מה למציאות, כי לולא ההעדר האישי לא היתה נמשכת ההויה המינית:

ואח"כ זכר שהשטן הוא משוטט בארץ, הרצון בזה שההפסד אשר הוא הרע אמנם ישיג הנמצאות מצד ההעדר ההוא באלה הנמצאות אשר יגיע השנוי והתמורה תמיד מצד החומר:

ואין בינו ובין העליונים יחס כלל, רוצה בזה שהעליונים צורתם עומדת קיימת בנושאיהם לא ישיגם שנוי ולא התחלפות ולא נעתקת מנושא אל נושא ואין להם דבר מהשנויים רק תנועתם בהתחלף המצבים:

היתה סבתו השטן, הרצון בזה ההעדר המסודר לחומר שההפסד והרע המשיג הנמצאות הוא מפני החומר לא מפני הצורה כי הצורה היא שלמות:

בזה הענין. הרצון בזה ההפסד המגיע לאיש התם והישר שהש"י עושה אותו בעצמו, כלומר הרע ולא באמצעות השמן שהוא ההעדר אשר החומר הוא סבתו:

לא היה מסופק עלינו ענינו כמו שיתבאר אחר זה, הרצון בזה שא"א שלא יגיעו לאדם רעות מפני זה החומר אחר שהוא מתהוה מדם הנידות וטפות הזרע:

ובשניה נאמר ויבא גם השטן בתוכם להתיצב על ה', פי' זה רומז שיש לו חלק מה במציאות כמו שאמרנו לולא ההעדר האישי לא היתה נמשכת ההויה המינית, או רומז בזה לשטן אחר שהוא מכוון בעצמו לטוב ואמנם יגיעו ממנו רעות מצד היותו נמשך אחר התאוות שהוא יניע לישר ולבלתי ישר, וזהו הדמיון אשר סמאל רוכב עליו והוא הכח המתעורר, והדבר הנכסה הוא המניע הדמיון וכאשר השיגהו הדמיון יתעורר הכח המתעורר להגיע אל מה שדמהו אם טוב ואם רע, ומזה הכח יגיעו רעות רבות באדם ואם הוא מכוון לטוב וישתמש ממנו במיני הרעות ויש סבה להגעת מכאובים וחליים רבים:

בארבע מרכבות יוצאות ויאמר אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ, הרצון בזה הארבע כחות המגיעות מן השמים בהנהגת זה העולם השפל:

והוא הדבר שאין שלטון לשטן עליו, הרצון בזה כשנשלם שכל האדם וידע הש"י בדרכים האמתיים וישתדל לידיעת תורתו הקדושה המאמתת מציאותו ויחודו ומזהרת על השגתו ואהבתו, הוא נשאר קיים עדי עד ואין שלטון למלאך המות עליו, וכן מצד דביקותו בהש"י ינצל מרעות גדולות או מחליי הגוף כמו שאמרה תורה והסיר ה' ממך כל חולי או ממקרים רעים המגיעים מצד המערכת ינצל מאלו הפגעים כלם מצד ההתדבקות בשם ואהבתו האמתית המגעת מצד ההשגה:

הוא שטן הוא יצה"ר הוא מלאך המות, הרצון בזה שהחומר הוא השטן והוא סבת היצה"ר, והוא מלאך המות הוא סבת ההעדר המגיע לכל בעל חומר מאלו הנמצאות השפלות, או ירצה בזה הכח הדמיוני הוא השטן והוא היצה"ר באמת בהמשכו אחר התאוות הנכספות, והוא מלאך המות כי בסבת היותו נמשך אחר המותרות הם יהיו סבת מותו קודם זמנו:

שלא הראהו זה אלא להורות הענין ההיא בעצמו, הרצון בזה שהרעות המגיעות סבתם החומר או הדמיון באשר יפעל פועל בלתי ישר:

ואח"כ באר רחקו מאתו ית' באמרו יגער ה' בך השטן, פי' שההפסד המגיע מצד החומר בלתי מכוון ממנו או הרעות המגיעות מצד הדמיון בלתי מכוונות ממנו כי אותו הכח הוטבע בו לטובתו:

והוא אשר ראה בלעם במראה הנבואה באמרו הנה אנכי יצאתי לשטן, הרצון בזה שהוא היה נמלך ביצרו המתגבר עליו להחטיאו והוא דמיונו:

ויצר טוב ילד מסכן, הרצון ביצר טוב השכל המניע אותו תמיד לעשות הטובות ויצר הרע קורא הדמיון כמו שאמרנו:

כמשל הנשוא לגוף בן האדם. פי' שעיר קטנה ואנשים בה מעט המשילוה לגופו של אדם: