ואפילו לפי דעת המאמינים בתארים. הרצון שאפילו לדעתם שמאמינים בתארים מתחלפים לבורא ית' כאלו תאמר חי חכם יכול רוצה ושאר התוארים:
כי ההעדר אשר קדמה בידיעתו המצאתו והוא יכול להמציאו לא ימנע התלות הידיעה בו, הרצון בזה ההעדר אשר קדמה בידיעתו בעת העדר ההמצאה המגעת לאחר זמן, והוא יכול להמציאו, רוצה בזה ההעדר יכול להמציאו כשירצה, או שב כנוי המצאתו אל ההעדר והוא כאלו הנעדר לא ימנע התלות הידיעה בו רוצה בו הענין הנעדר:
ונטה קצת בעלי העיון לומר שהידיעה נתלית במין ומתפשטת בכל אישי המין, פי' שהמין הוא בעל תכלית והאישים הם נכללים במין, וא"כ לפי דעתם הידיעה אינה מקפת במה שאין לו תכלית: וזהו דעת כל בעל תורה, הרצון בו שיכול כל בעל תורה להאמין זה שתהא ידיעתו כוללת והאישים נכללים במינים ולא תהיה הקפה במה שאין לו תכלית. ויש לתמוה בזה תמה במה שאומרים וזה כי המינים אין להם מציאות כלל והם ענינים שכלים וגבולים אשר יקבל השכל מהשנות האיש על החוש פעמים רבים והאישים יש להם מציאות חוץ לשכל ואין להם תכלית, וכן יש ספק אחר אם תאמר שהוא ידע המינים והידיעה מתפשטת על כל האישים והם נכללים במינים כמו שאמרנו היא ידיעה בכח אחר שהכולל הוא ידיעת הענינים החלקים אשר הם בכח במינים. ולזה אמר אבן רש"ד במאמר הלמ"ד במה שאחר הטבע, במאמר וזה אמנם דעת האבות הוא הקודם על כל, דבר ז"ל. ולזה רחקו אנשים לומר שהוא יודע מה שבכאן אבל בידיעה כוללת לא בדרך חלקיית, והאמת שמצד שהוא יודע עצמו לבד ידע כל הנמצאות במציאות אשר הוא עלה למציאותם, ומשל זה מי שיודע חום האש לבד כי לא יאמר בו שאין לו ידיעה בטבע בחום הנמצא בדברים החמים, אבל זה הוא אשר ידע טבע החום במה שהוא חום, וכן הראשון ישתבח שמו הוא אשר ידע טבע הנמצא במה שהוא נמצא במוחלט כאשר ידע עצמו. ולזה היה שם הידיעה נאמר על ידיעתו ית' וידיעתנו בשתוף השם, וזה שידיעתו הוא סבה לנמצא והנמצא הוא סבה לידיעתנו הנה ידיעתו ית' אינה מתוארת לא בכוללת ולא בחלקית, לפי שאשר ידיעתו כוללת הוא יודע החלקיים אשר הם בפועל בכח הנה ידיעתו בהכרח היא ידיעה בכח, אחר שהנה הכולל אמנם הוא ידיעת הענינים החלקיים, וכאשר הנה הכולל הוא ידיעה בכח ואין כח בידיעתו ישתבח שמו הנה ידיעתו אינה כוללת, ויותר מבואר מזה שלא תהא ידיעתו חלקית לפי שהחלקיות אין להם תכלית ולא תכללם ידיעה הנה הוא ישתבח שמו לא יתואר בידיעה אשר בנו ולא בסכלות אשר הוא מקבילה כמו שלא יתואר בהם מי שדרכו שלא ימצא בו אחד מהם, הנה כבר התבאר א"כ מציאות נמצא לא יתואר בידיעה אשר בנו ולא בסכלות אשר בנו ואין זולתיות בין מציאותו וידיעתו:
ולזה אמר ועשית מעקה לגגך, הרצון בזה ולולא שהדבר כן הוא שידיעתו לא יוציא האפשר ההוא מטבע האפשר לא אמר ועשית מעקה שמתבאר באותו המאמר שלולא אותו המעקה אפשר יפול וימות ועשיית המעקה ישמרנו מזה:
יאות וישוה לידיעות רבות מתחלפות במינים, הרצון בזה שבידיעה אחת פשוטה ידע הידועים כולם:
ונראה שידיעת הדבר העתיד להמצא אינו הידיעה בו שכבר נמצא, הרצון בזה אמר לשון נראה שאין זה הנחה גמורה אבל הענין העולה על הדעת תחלה כשלא יפליג האדם העיון בזה הענין כמו שתראה בפ' שאחר זה ענין סותר זאת ההנחה: