כל חיה מהן בעלת ארבעה פנים, הרצון בזה שאלו הארבע חיות שהם הארבעה כדורים יבאו מהם ד' כחות המכוונות בפנים אשר הפנים מורים על מציאות הדבר, כמו ופני לא יראו, שהרצון בו אמתת מציאותי כפי מה שהוא לא תושג, והם ארבע כחות הבאות מהם, כח יחייב העירוב וההרכבה אשר בעבורה מציאות הדומם, וכן יתן הנפש הצומחת לכל צמח וזהו מציאות הצמח, וכן יתן הנפש החיה לכל חי שזהו מציאות החי, וכח הנותן המדברת לכל מדבר ואלו מציאיות מכוונה בפנים כמו שאמרנו:
ובעלת ארבע כנפים, הרצון בזה כי כל מתנועע תנועה ממהרת יתואר בעופפות, ולזה יהיו הכנפים אשר יראו על מספר סבות תנועת המתנועע והסבות ההם הם ארבעה אשר הם מכוונים בכנפים, והם כדוריתו ונפשו ושכלו והשכל הנבדל אשר הוא חשוקו:
ובעלת שתי ידים. פי' הידים הם אשר בהם יעשו הפעולות, ומתוך שאלו החיות הם סבות הוית כל מתהוה אשר בתנועתם יערבו היסודות ויגיעו מהם הויות משתנות והם סבת שמירת אישיהם מדת מה שאפשר לשמרם ושמירת מיניהם על זה ברצון השם אשר הטביע בהם זה הטבע הנכבד, והוא קיומם ועמידתם בתנועה וקיום עולם ההויה וההפסד:
ואח"כ זכר שרגליהם ישרים ר"ל שאין להם פרקים, ר"ל שאין בהם לא עוות ולא עקמימות וכל אחר מהם התנועה המיוחדת לו שוה אינה ממהרת פעם ולא מאחרת פעם:
מלמד שאין ישיבה למעלה. הרצון בזה שזאת הישיבה כמו ותשבו בקדש ימים רבים רוצה בו עכוב, וירצה בזה שאין שם דבר שיעכב בתנועתם שהם כדוריים ומתמידים בתנועה המיוחדת להם:
עגולות ככף רגל עגל, הרצון בו העגול והכדוריות אשר הם סבת התנועה המדובקת:
אין ביניהם הפרש ולא מקום פנוי, כלומר שאלו ארבעה כדורים המכוונים בארבע חיות הם אחד תוך שני ואין מקום פנוי ביניהם ולא רקות כלל:
פניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. הרצון בזה שסבת מציאותם וסבות תנועתם המתחלפות מגיעות להם מדברים נפרדים נבדלים זה מזה במעלה ורוממות, הרצון בזה השכלים הנפרדים אשר הם עלות ועלולים כפי דעת הפילוסופים או כל אחד המציא את חבירו לפי קצת דעות בעלי החדוש שהשם ברא השכל הראשון ובאמצעותו ברא הנשארים, או הש"י ברא השכלים כלם שווים ובלתי שווים וברא הגלגלים ונתן בכל גלגל כח התנועה המתמדת כו כח התשוקה לכל שכל המניעו ברצון בורא הכל, וזה האחרון הוא הדעת האמיתי הנאות לתורה הקדושה:
ואח"כ זכר שהם זכות כעין נחושת קלל, הרצון בזה שהם ספיריים, ואח"כ שהם ג"כ מאירות אמנם ומראיהם כגחלי אש זהו מצד ככביהם שהם מאירים. ואח"כ זכר שכל חיה מהם תלך לעבר פניה, הרצון בזה שהיא מתנועעת תמיד מצד ציור החשוק אשר הוא סבת מציאותם. והיא בעלת פנים רבים, ר"ל מאחר שהיא בעלת הפנים רבים לא יתבאר לנו לאי זה פנים תהיה תנועתה א"כ יש לנו לומר שהרצון באמרו על עבר פניה שהיא מתנועעת תמיד בלי הפסק מצד ציור החשוק שהוא סבת מציאותה, שמצד עצמה תפסק התנועה דלא תתנועע לנצח אחר שכחה היא בעל תכלית להיות גשמה בעל תכלית:
אין הליכות ארבעתן לצד אחד. הרצון בזה שיש שתנועתם ממזרח למערב ויש שתנועתם ממערב למזרח, ויש שתנועתם ממהרת, ויש שתנועתם מאחרת:
שאילו החיות תכונת תנועתם מרוצה, הרצון בזה אחר שהם גופים כדוריים תנועתם מדובקת והם חוזרים חלילה כי אין שם מה שממנו ומה שאליו כי מה שממנו יתנועע אליו יתנועע ומה שאליו יתנועע ממנו יתנועע:
כי הצד שתתנועע אליו הכונה האלהית, הרצון בזה שהרצון האלהי יחד לה אותה התנועה אל המזרח או אל המערב ואותה התנועה המיוחדת לה היא בלתי משתנה לעשותה לצד אחר:
ענינו היה. הרצון בו שהתנועה ההיא מיוחדת להיה מעת הבריאה:
שהוא ראה גוף אחד תחת החיות מחובר בהם, אין הרצון בזה חבור ממש אבל הרצון בזה שהוא בתוכם כמו שאמר הרב ובתוך הכדור הקרוב לנו חומר אחד מתחלף לגשם החמישי קבל ארבע צורות ושב לארבעתם ארבעה גופים והם הארץ והמים והאויר והאש. והוא ג"כ בעל ארבעת פנים, פי' ארבעה אופנים. וזכר שכל גופותם מלאות עינים, הרצון בזה קראם עינים מצד רבוי ההויות המתהוות מהם. ואלו הם ששמם אופנים, הרצון בזה שהם כדוריים:
הנה ביאר שזה הגוף אחד קצתו אצל החיות, הרצון בזה שקצת החומר אשר הוא סמוך לגלגל נתהוה ממנו האש אשר מהירות התנועה היא הפועלת והנותנת מציאות האש, וקצתו בארץ הרצון בזה שחלק החומר הרחוק מן הגלגל נתהווה ממנו יסוד הארץ. ומראיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתם, הרצון בזה שהוא מקבל הצורות כלם זו אחר זו כמו תרשיש או לבנת הספיר שהם ספיריים ומקבלים המראים כלם זו אחר זו, ונאמר ודמות אחד לארבעתם מצד שכל יסוד נעתק אל חבירו שהחומר הראשון פושט צורת האש בקצת ומקבל צורת האויריית או מתפשט מקצת צורת האויריית ולובש צורת המימיית:
נעתק מאמרו אופן אחד לאמרו ארבעה, הרצון בזה שהוא אחד מצד וארבעה מצד:
מורכבים קצתם בקצתם והוא אמרו ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן. הרצון בזה שבתנועת הגלגלים תתחדש ביסודות תנועה הכרחית ויתערבו קצתם בקצתם ופועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם בקצתם:
לא אמר בחיות מלת תוך, פירוש שמלת תוך תורה על ההתערבות והשנוי שהם משתנים קצתם בקצתם. אפשר שרצה בו עינים ממש ואפשר שרצה בו בעל מראים רבים ואפשר שרצה בו שיהיה בעל דמיונות, הרצון בזה שאלו הג' כלם רומזים כוונה אחת שמאלו הארבע אופנים מתהוים מינים רבים מתחלפים ממחצבים ומצמחים ומבעלי חיים:
אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו. הכוונה בזה קצתם תנועתם למעלה כאשר היו חוץ למקומם והוא לאש ולאויר וקצתם תנועתם למטה והיא למים ולארץ:
בהניע זולתם אותם זולתם. פירוש הם הגלגלים המניעים אותם:
כי רוח החיה באופנים, הרצון בזה שהם גופים מתים והחיות מניעות אותם: