והמקרה ההוא ממותר הענין הטבעי, אמר אריסטו"ס כי הדברים אשר יחודשו בהזדמן לא ימצאו בענינים ההכרחיים, ר"ל שהם תמידיים כעלית השמש, ולא בעניינים המאדיים כמו החום בתקופת תמוז או הקור בתקופת טבת, ואמנם ימצאו בענינים המעטים המתחדשים מהטבע והבחירה, ואמר וכמו כן ההבדל בין מה שיחודש בהזדמן ובין מה שיחודש מהטבע ענין מבואר בעצמו ג"כ, כי האצבע הששית תאמר בה שהיא נתחדשה מההזדמן ולא תאמר מהטבע, ולזה יחוייב שיהיו שני הדברים מתחלפים ר"ל ההזדמן והטבע להיות מה שיחודש מהם מתחלף, וכן יאמר הזדמן למה שיחודש מהבחירה כמו אדם שיצא מביתו לסבה מהסבות ומצא זהוב, הנה ההזדמן סבה פועלת במקרה למה שיחודש על המעט מצד מה שזה המועטי מתחדש מהדברים נמצאו בעבור סבה מהסבות והם הדברים הנמצאים כמו שאמרנו מהטבע ומהמלאכה, זה אמר אריסטוס במאמר השני מן השמע הטבעי:
אמר בירידת המטר על העבים אצוה מהמטיר עליו מטר ואמר במה שתהיה סבתו בחירת האדם במלחמת עם ישלטו על עם. אמר בשלוט נבוכדנאצר ומחנותיו אני צויתי למקודשי. יש לי ספק גדול בזה בערבו ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר עם המשך העניינים הטבעיים, שיש לומר כי אמרו על העבים אצוה מהמטיר עליו מטר הוא מניעת המטר ברצונו כפי מה שיחייבהו מן העונש כמו שאמרה התורה ועצר את השמים ולא יהיה מטר, ואמר ונתתי שמיכם כברזל, ואמר אליהו חי ה' אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי, נאמר ביעודים הרעים לאומה בעברם מצות התורה והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית, ואמר וזרעתם לריק כחכם ואכלוהו אויביכם, ואמר ואבדתם בגוים, וכמה יעודים רעים נמשכים לפי הענין א"כ איך נאמר שהענין נמשך אחר בחירת האומר לבד:
ובהמלט יוסף מבית הסוהר אמר שלח מלך ויתירהו. ג"כ יש לי ספק בזה, שאומר שזה גמול לו מאת הש"י לגודל מעלתו להיותו כובש יצרו באשת אדוניו עם היותה נכבדת והיא מפתה אותו יום יום וליראת השם נמנע מהפועל ההוא, ואמר שלח מלאך {*) במח"כ טעות הוא כי במקרא כתוב מלך לא מלאך, וממילא הותר ספקו. יג"מ} ויתירהו לפי שרצון השם בגמול טוב לאוהביו או בהצלתם מהפגעים יקרא מלאך כמו שאמר בדניאל אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני:
ואמר יוסף הצדיק לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים, הרצון בזה שזה היה בחירת האחים למכרו ויחד הענין ההוא לשם, ואם שיש לומר שהחלומות אשר חלם אשר הם היו סבת מכירתו היו ברצון השם לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים:
ואמר בענינים המקרים מקרה גמור ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'. יש לי ספק גדול בזה איך קרא זה הענין מקרה ואברהם התפלל לשם בעבור זה ואמר ישלח מלאכו אתך ויצליח דרכך וכן אליעזר עבדו התפלל לשם כמו כן וקרה הענין בפי המבוקש ממנו, אמנם באמת ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' הוא בלשון בני אדם שייחסו לכמו אלו הפעולות לשם אע"פ שידעו בעצמם שהשם לא דבר זה הענין ולא אמרו, אמנם כאשר ספר להם כל מה שאירע וספור תפלת הנביא ותפלת אליעזר חשבו שזה הענין הגיע מהש"י וכן היה באמת כי הועילה תפלתם:
ובענין יוסף וישלחני אלהים לפניכם. קרא זה הענין מקרה כי אחר שהיה במצרים אין מבוא לאמרו וישלחני ה' לפניכם שזה היה מצד בחירת אדם כמו שהיה מכירתו בבחירה, אבל קרה הענין אשר ראה אותו ואירע מה שאירע עד שבעבור אותה הסבה באו למצרים בסוף מצד בחירתו ומצד בחירת פרעה, ואם שי"ל שהכל היה מכוון מהשם ית' לקיים עוד כי גר יהיה זרעך וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול: