ודע שבלעם ג"כ מזה הכת היה בעת שהיה טוב. נשאר לי ספק בזה שהרי ראינו בעת שהיה רע והיה מבקש להרע לישראל ואמר דברי עתידות נכבדות וברכות לישראל כמו שאמר לו במראה הנבואה שוב אל בלק וכה תדבר, ואמר על עצמו מחזה שדי יחזה, ומראה ומחזה דבר אחד כמו שהורנו הרב והיה זה בהקיץ שאחר עשיית העולות היה הולך ונפרד מבלק והיה שומע במראה שהשם מדבר עמו ואומר לו שוב אל בלק וכה תדבר והיו דברי עתידות לא משלים לבד, וכמו כן נראה שהיה במדרגה יותר גדולה באותו העת יותר מדוד ושלמה שהרי כל אותם הצווים הגיעו לו מאת השם במראה הנבואה אשר קרא אותם מחזה אשר הוא המראה כמו שביארנו:
ובתנאים ההם כלם אשר קדמו באמתת הנבואה, הרצון בזה שהגיע לו שלמות הכח המדמה ושלמות הכח הדברי ושלמות המדות:
ולא יראה אמרו כמו שקרה לשמואל, היה נראה שהנבואה שהגיע לשמואל היתה בהקיץ שהוא נצטוה מעלי כשישמע אותו הקול יאמר דבר ה' כי שומע עבדך וכן עשה בשמעו את הקול מדבר אליו אמר דבר כי שומע עבדך והכתוב קראה מראה ואמר ושמואל ירא מהגיד המראה אל עלי, ונראה כמו שביום הגיע המראה בהקיץ כן אפשר שתהיה המראה בלילה:
וכמאמר מיכה בן ימלא ראיתי את ה'. לחסרון דעתי ומעוט הבנתי בדברי הרב יש לי ספק גדול בזה איך קרא נבואת מיכה חלום של נבואה ולפי הנראה מן הפסוקים יראה שאותה הנבואה הגיע לו בהקיץ בעמדו לפני המלכים יהושפט ואחאב או בעת שהיה מהלך לבא אצלם שהרי הוא אמר לשליח כל אשר יאמר ה' אלי אותו אדבר שיראה המלאך ידבר עמו:
כאברהם בשעת העקדה. גם בזה נפל לי ספק גדול שהרי הכתוב אומר ויקרא לו מלאך ה' שנית מן השמים ולא נזכר במקום שראה המלאך:
ואחר ההתנות במשה רבינו, פירוש שלא יהיה לכח המדמה מבוא בנבואתו:
ולא יגיע פועל המדמה לזה. וכבר נראה שמה שאמר במיכה ראיתי את ה' היה זה במראה כמו שנזכר למעלה:
שהוא התפעל מן ידע, רוצה בזה שהשם נודע לו מצד התדבקות השכל לא שיראה שהוא ידבר עמו:
אבל במראה הנבואה לא יושג בו אלא משלים או השגות שכליות, נפלאות ממני דברי הר"ם ולא אדע ולא בינת אדם לי להשיגם שהרי ראינו שהכתוב מספר באברהם בשעת העקדה ששמע קול המלאך שאמר לו אל תשלח ידך אל הנער ובאמת לא היה זה בחלום, כי בעת שלוף המאכלת לשחוט את בנו לא היה חולם אבל היה בהקיץ בשני פעמים שקרא לו המלאך, וכן תמצאו באלישע כשבאו לפניו שלשה המלכים והם יהושפט ויהורם ומלך אדום שהלכו להלחם עם מואב ואמר למלך ישראל בכעס לולא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך ואמר קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים והוא היה לפני המלכים ואמר להם אותה הנבואה אשר הגיע לו בהקיץ כנגן המנגן. וכן בענין אליהו כשבאה לו הנבואה ללכת נגד מלאכי ירבעם שהיה חולה והיה שולח מלאכים לבקש מבעל זבוב אלהי עקרון אם יחיה מחליו ואמר להם המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וכאשר הגיעו לפניו שר חמשים וחמשיו השליטיים והתחנן לפניו אמר לו מלאך ה' רד אותו אל תירא ממנו ובאמת לא היה חולם אז והוא היה מדבר עם שר חמשים ואמר הכתוב וירד וידבר אליו כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרוש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות:
מבין שני הכרובים. שהרצון בו השכל הדברי לבד עם התדבקות בשכל הפועל, וכל אותם הנבואות אשר התנבא הגיעו מהש"י כפי רצונו באמצעות השכל הפועל, או היה קול נברא בראו השם אשר ממנו הוכן לו הדבור המגיע לו: