כי הדבר הפשוט אי אפשר שיתחייב ממנו אלא פשוט. כבר זכרנו זה בפרק רביעי מזה החלק מה שהוא דעת אריסט"ו, ודעת אבן רש"ד שהש"י יניע השמים הראשונים כמו שיניע החשק חשוקו והשבלים האחרים מניעים הגלגלים האחרים דלא יאמר בעבור זה שהוא משתוה להם מצד הנעת הגשמים, ואיה כל מופתי אריסט"ו אשר עשה אותם מצד מציאות התנועה הנצחית על מציאות המניע הראשון אחר שדעת הפילוסופים הנמשכים אחריו לפי דעת מורנו אינם מודים שיהיה הסבה הראשונה מניע הגלגל המקיף המעולה שבכולם, והלא מופתי אריסט"ו הם מבוארים שהתנועה הנצחית תורה על מציאות המניע הנצחי שהוא השם ית' מצד שכל גשם כחו בעל תכלית אחר שהוא בעצמו בעל תכלית א"כ לא תתמיד זאת התנועה אם לא יניעהו כח ממניע נצחי שהוא בלתי בעל תכלית, וזהו דבריו אמר בשמיני מן השמע שאי אפשר דבר בעל תכלית יניע זמן אין תכלית ושאי אפשר שיהיה בגודל בעל תכלית כח בעל תכלית, הנה הוא הרחיב המאמר בעשותו המופתים על מציאות המניע הראשון מצד התנועה, ואם תאמר שהמופתים שהביא על מציאות המניע הראשון הרצון בזה השכל הראשון אשר נתחייב מהסבה הראשונה, א"כ לא הביא מופת מצד התנועה על מציאותו ית', וכמו כן לא תוכל לעשות זאת ההנחה בשום פנים שהוא ירצה במניע הראשון דבר זולת ההתחלה הראשונה, שכבר התבאר במה שאחר הטבע תכלית הביאור שמה שהביא מופת על המציאות מצד התנועה הנצחית הוא הבורא ית' וזה מבואר ממאמרים רבים במה שאחר הטבע כמו שזכרתי כבר. ואזכור עתה אחד ממאמריו והוא זה, אמר אריסט"ו ואמנם שעצם מה נצחי ובלתי מתנועע מובדל ממוחשים הוא מבואר ממה שנאמר וכבר גלינו שאי אפשר שיהיה לזה העצם גודל כלל אבל הוא אין חלק לו ולא חלוקה לפי שהוא יניע זמן אין תכלית לו ואין לדבר בעל תכלית כח בב"ת הנה א"כ כל גודל אם בבב"ת ואם בעל תכלית ולזאת העלה לא יהיה בגודל בעל תכלית ולא בגודל בב"ת לפי שאין גודל לבב"ת כלל, וגם כן התבאר שלא יתפעל ולא ישתנה כי כל התנועות האחרות אחר המקומות הנה אלו הענינים הם מבוארים שהם כפי זה הענין. ובאמת כי כל זה אמר בהתחלה הראשונה שכל השתדלותו היה להודיענו שיש נמצא ראשון סבה לכל הנמצאות, הנה הבאתי במה שעבר ומאמריו הרחבים שאינו מדבר רק בשם ית', והנה הרב רבינו הביא ראיה על מציאותו מצד התנועה כמו שתראה בתכלית ההראות בהקדמותיו מזה המאמר:
מצד היות החומר ראוי לכך, פירוש לקבל הצורות מצד שהוא חומר כמו שהחומר הראשון מקבל כל הצורות זו אחר זו:
האלהים אם לא יאמר אומר שכל גלגל החומר שלו בלתי חומר האחר, פירוש באמת יכול אדם לומר שמאחר שלא תעתק צורת הגלגל לחומר האחר שחומר הגלגל אחד בלתי חומר האחר:
א"כ במה זה נפל ההשתתפות, פירוש אחר שנוכל לומר שחמר כל גלגל מתחלף לחמר האחר שאם היו חומר אחר היה מתחייב שיעתקו צורתם כמו שנמצא בחומר אשר תחת גלגל הירח א"כ במה זה נפל ההשתתפות אין בכאן השתתפות רק בתנועת הגלגלים הסובבת או בעמידת הכוכבים א"כ על כל פנים הם צריכים למיחד ולא ימשך לו הענין על הדרך הטבעי. או נוכל לפרש אחר שחומר הגלגלים יחוייב שיהיה כל אחד מתחלף לחבירו כפי מה שהנחנו באי זה דבר נפל ההשתתפות ויהיה הדבר ההוא סבה. שיתנועע הגלגל בסבוב או באי זה אופן נפל ההשתתפות שישתוו הגלגלים בעמידת אישיהם ר"ל הכוכבים שלא יתנועעו, על כרחנו צריך שנאמר שחומר אחד משותף לכלם ותשוב הקושיא למקומה והוא מה שאמר למעלה אחר שהחומר אחד משותף לכלם לא יתחייב העתק צורת זה הגלגל לחומר האחר, וזה הוא הפירוש האמיתי:
אבל אפשר שיהיו חסרון בקצת הבחינות, פירוש כי הפועל הנכבד אין שלמות לו שישנה פעלו ואפשר שיאמר שזה חסרון בחקו שיראה מענינו שלא היה פעלו שלם אחר אשר יצטרך לשנות בו:
ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו, פירוש הרב מורינו מודה לאריסט"ו שמציאות החומר אשר יקראהו חומר ראשון וכל מה שיתהוה ממנו ויפסד אליו הולך על סדר שהניחו אריסט"ו לא שיודה לו שהחומר ההוא הוא קדמון, אמנם אחר המצאו לא יצוייר בו שיהיה הווה נפסד וכל הדברים יתהוו ממנו ויפסדו אליו והכל חוזר חלילה כדמות סבוב הגלגל באנה ובכל חלק ממנו:
ירצה להרחיק ממנו כל סותר, הרצון בזה מה שיסתור הדעת ההם אשר קדמו לו: