1
אמנם חייב לנו שלא נצייר שפועל פועל דבר אלא כשיקדם הפועל לפעלו בזמן היותנו אנחנו כן, הרצון בו בעבור שמנהגנו כך הוא שכל פעל יקדם לפעלו בזמן:
2
וזה ההקש אמרו בהתיחדות וברצון, פירוש שהוא מיחדו ומכוונו אלא שלא סר היותו כן:
3
שנו מלת החיוב והשאירו ענינו, פירוש שממלת החיוב לא יובן ממנו שיהיה פועל ומכוין או מיחד, אבל הם לא הועילו כלל באמרם מיחד או מכוין אחר שלא סר היותו כן הרי השאירו ענין החיוב:
4
החלוף הנמצא בשמים, פירוש שממהרי התנועה למטה ממאחרי התנועה כמו שזכרנו בפרק י"ט מזה החלק:
5
אשר לא יסופק אדם שהם ר"ל החום והקור והלחות והיובש הם המחדשים לאלו, פירוש שאי אפשר לומר בזה ענין החדוש אחר שאין בכאן קדימת זמן אבל יאמר בהם ענין הסבה מצד מה שאלו האותיות מתחייבות, הרצון בזה מן החום והקור והלחות והיובש: