לא מפני השכל בעצמו. פירוש אבל בשם ית' שנאמר שהוא עשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת שאין שם סבה מונעת אותו מן הפועל כמו שיש בשכל הפועל שאין המונע לא מעצמו אלא מצד הכנת החומר א"כ כשיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת זהו שנוי:
ידע זה החושב וכו' היתה הטעאה, פי' ותוכל לומר שאין הדבר דומה כי השכל הפועל אם יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת אינו מצד עצמו אבל מצד הכנת החומר היתה זה יציאה מן הכח אל הפועל:
ואם יאמר אומר שזה אומר אמת. פירוש שהפועל נמשך לבד ואינו בגלל דבר אחר אינו צריך למביאים:
ולא יביא זה לתת סבה אחרת. פי' אשר בעבורה יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת:
שאנחנו לא נאמין בתארים. פי' כשיהיו בו ענינים מתחלפים כפי מספר התארים כאלו תאמר חכם יכול רוצה, אבל הכל שב אל ענין אחד, וכבר ביאר כל זה בהרחקת התארים:
ובזאת הבחינה תפול זאת ההרחקה. פי' שאמרנו כי כמו שנסכל חכמתו אשר חייבה היות הגלגלים לא יותר ולא פחות כן נסכל חכמתו בהמצאו הכל אחד שלא היה בזמן קרוב, תפול ההרחקה שהיו מרחקים היותו עושה עת אחת ולא יעשה עת אחרת מצד שחכמתו קדומה בעצמו, ובזה הדרך היו מביאים ראיה שהעולם קדמון ושהוא לא גוף ולא כח בגוף. פירוש אחר שהגלגל מתנועע תמיד בלא הפבק, והתבאר שהוא בעל תכלית וכמו כן כחו בעל תכלית, וחייב שיניעהו כח ההנעה לאין תכלית מכח לא בנושא והוא ההתחלה הראשונה שאינה לא גוף ולא כח בגוף: