והיות הענין אשר אין מופת עליו נשאר עם היותו מבוקש לבד. בלתי מבואר אבל עומד בספק אם הוא כן אם לאו, או שיקובל כמו שקבלנו אנחנו אמונת החדוש ממרע"ה, שהנבואה לא תבטל אפילו על דעת מי שהאמין בקדמות. אמר החכם הנפש מוכנת בקצת האומות ותדבק בעצם הכללי ולא תצטרך כשתרצה לדעת דברים אל היקש ואל מחשבה אבל תסתפק בהתעוררות אלהי, הרצון בזה שהאומה ההיא מצד טבע ארצה וזכות אוירה יש לחכמיה יתרון על חכמי שאר האומות שקצתם עם שלמות הכח המדמה אשר להם בתחלת הצורה ועם שלמות הכח הדברי בלמוד ידבקו בשכל הפועל וינבאו בלי הקש ובלי מחשבה ואם לא נתעסק בלימוד, ויראה להם השכל הפועל בחלום או בהקיץ בעת התבודדם עם השתקעות הכחות הגופניות ויראה להם כאלו הוא מדבר עמם או יראה להם המלאך במראה נורא מאד או בתמונת איש או לא יראה כלל אבל ישמעו דברים והדברים ההם יצוייר חקויים בכח המדמה ובאותם הדברים ינהיגו בהם זולתם שנראה להם כאלו נצטוו בזה ומדעתם שהטבע כן חייב שיהיה לא שיהיה הדבר בכונה ולא ברצון ולא בהשגחה מהשם, וכן יאמרו שיש להם יכולת לחדש אותות ומופתים בעולם, ואמר אבוחמ"ד בספר הכונות במאמר התשיעי בשרשי האותות והמופתים אמר שסגולה בכח הנפש ועצמותה לרשום בחלל העולם בהסיר הצורה והמציא צורה ותרשום בשנות האויר אל הענן ויתחדש מטר כמו המבול או כשעור צורך ההשקאה או מה שירוץ מרוצתו, וזה אפשר, כי כבר נתקיים באלהיות שההיולי משועבד לנפשות ומתפעל מהם ושאלו הצורות יבואו זו אחר סור זו עליו מפעולות הנפשות הגלגליות והנפש האנושית מעצם אותם הנפשות וחזקת ההדמות בהם אלא שיחסה אליהם יחס אור הנר אל השמש וזה לא ימנע ההדמות בהיות הנר פועל החמום והאורה כשמש וככה הנפש האנושית תפעל בהיולי העולם אלא שברוב יאצל פעולה אל עילתה המיוחד והוא גופה ולכן כאשר הגיע בה בנפש צורה נתעבת נשתוה מזג גוף והתחדש ליחות הזוהמא וכאשר נתחדשה בנפש צורת הנצוח נתחמס מזג הגוף ויתאדמו הפנים וכשנפלה צורה נכספת בנפש תחדש בכיסי הזרע חום חזק מעורר הרוח עד שימלאו ממנו עורקי כלי המשגל ויוכן אליו, וזה החום והליחות והקור אשר נתחדשו בגוף מאלו הציורים אינם בעבור חום וקור וליחות אחר רק מאת הציור לבד ואחר שיהיה הציור הגמור סבה להתחדש אלו שנויים בהיולי הגוף ואין זה להיות הנפש בו כי אם אינה בגוף היה ראוי שתפעל בגוף זולתה ובהיולי העולם כמו זה הרושם אלא שיש להם הקשר טבעי עם גופה המיוחד בה להתחדשה עמו וחשקה אותו בטבע והתעוררה אליו, ולא ירחק כמו זה החשק הטבעי כי הולד כאשר יפול באש ובמים הנה האם כבר תשליך עצמה תכף אחריו, ואחר שאיננו רחוק חשק נפשה לגוף אחר שהוא סעיף גופה, ואם לא יהיה חל בגוף נפשה אלא בגוף הולד, איך ירוחק חשקה לגופה בטבע, וזה הקשר החשק הוא אשר יביא רשומה אליו. וכבר יעבור רושם קצת הנפשות אל גוף אחר עד שיפסיד הרוח במחשבה וימית האדם במחשבה ויאמר שמצאו העין ולכן אמר העין יכניס אדם לקבר והגמל בעמק ואמר העין ממית, וענינו שהוא ישבח הגמל על דרך משל ויפלא ממנו ותהיה הנפש רעה קנאית ויחשוב נפילת הגמל ויתפעל הגמל ממחשבתו ויפול תכף. וכאשר יהיה זה אפשר לא יהיה רחוק שתחזק נפש מן הנפשות על צד הפלא בכח יותר מזה ותרשום בהיולי העולם בחדוש חום וקור ותנועה וכל הצלחת העולם השפל יסתעף מן החום והקור והתנועה כמו שקדם בחדושי האויר וכמו זה יקרא אות ומופת מיוחד, וכן כחות הנפש המדמה יתחזקו ויתדבקו ביקיצה בידיעת הנעלם כאשר קדם ויחקה המדמה מה שהשיג לצורה נאה וקולות דברים ויראה ביקיצה וישמע מה שהיה רואה אותו ושומעו בשיחה לסבה אשר זכרנוה ותהיה הצורה המחוקה בעצם הנכבד צורה נפלאה בתכלית והוא המלאך אשר יראהו הנביא והחוזה, ויהיו ידיעות אשר יגיעו אל הנפש מדבקותה בעצמים הנכבדים דומות אל הדבור נאה המסודר הנופל בחוש המשותף ויהיה נשמע כי זה ג"כ אפשר בלתי נמנע, כל זה ההתחכמות התחכמו כנגד התורה הקדושה עם שמאמינים בקדמות העולם יאמינו בנבואה ושהיא מחוייבת על הדרך שאמרנו לא שתגיע להם הנבואה בכונה ורצון מהשם, והנה לא ראינו שום פילוסוף ואם הגיע לשלמות כל החכמות והושלם הכח הדברי אשר לו בתכלית השלמות בלמוד עם המדות היקרות שהוחזקו בהם שתגיע לו הנבואה ולא התפאר שום פילוסוף בנבואה, ואם לא היתה הנבואה כונה אלהית היה ראש הפילוסופים שהוא אריסט"ו ראוי בנבואה מכל הנמשכים אחריו או בימיו או לאחריו, והפלא מאלו הפילוסופים אשר יאמינו בנבואה ויהיה לאדם יכולת לשנות הטבעים מצד הכנתו והדבקו בשכל הפועל אם בלמוד ואם בלא למוד וחושבים בבורא יתברך שלא יוכל לשנות דבר אם בעליונים ואם בתחתונים אחר שהעולם מאתו על דרך החיוב, והרב השלם מורנו אמר שהנביא יצטרך אל שלמות המדמה בעקר היצירה ואל שלמות הדברי בלמוד וזולת זה אי אפשר שינבא שאלו הדברים הכנות לנבואה אמנם אפשר עם הגיעו לאלו ההכנות שלא ינבא כי נבואתו נמשכת אחר הכונה האלהית, אמנם אני תמה בזה משבעים זקנים אשר התנבאו ברצון האלהי אם הושלם שכלם בלמוד והשיגו השם השגה אמתית עם היותם נרדים בפרך ואם היותם רודים בעם העוסקים טרחם מרובה מאד ולא התעסקו בלמוד, וכן לפי דעת הר"ם שאמר בפסוק ואמרו לי מה שמו ששליחותו היתה שיאמת להם מציאות הבורא אצל חכמיהם ובקש ממנו באי זה דרך יאמת זה להם איך היה צריך לזה אם אלו השבעים זקנים היו שלמים בלמוד והיו יודעים המופתים על מציאותם. אבל בודאי נראה שהשכינה שורה על האדם החסיד הנכבד ואם לא הושלם שכלו בלמוד, וכן נוכל לומר בענין שמואל שהתנבא בהיותו נער והוא לא היה משיג ומכיר אם הקול המגיע אליו בנבואה אם היה נבואיי אם לא והיה מדמה בעצמו שעלי קורא אותו ולא נוכל לומר שהושלם בלמוד בזמן מועט והשתדל בידיעת החכמות המאמתות ידיעת הבורא ותדבק שכלו בשכל הפועל והגיעתהו הנבואה, והנה העידה התורה השלימה שהנבואה אינה שורה כי אם בישראל אחר כי הגוים ההמה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך ואמו נביא מקרבך מאחיך כמני אליו תשמעון ומזה נראה שהנבואה היא בכונת אלהית: