על שאלת העצם הפרדי אשר הוא ראש הקדמותיהם. פירוש כי לפי דעתם אשר חשבו כי העולם כלו בין שיהיה גלגל או כוכב או כל מתהוה מן היסודות הוא מורכב מעצמים פרדיים אין הפרש ביניהם, היה מתחייב שיהיו שניהם עוסקים יחד בכל הנמצאות, ולא יתכן שיהיה האחד מתעסק בחלק אחד לבדו כאלו תאמר בכל מה שנתהוה מן היסודות, והאחד בחלק אחד לבדו כאלו תאמר בגשם החמישי, אחר שכל מורכב הוא מעצמים שווים:
ועל הקדמת בריאת המקרים. פירוש שהם אמרו שהשם בורא המקרים תמיד משל זה בחי שהוא בורא לו מקרה החיות תמיד, או בדבר החם שהוא בורא מקרה החמימות תמיד, א"כ כשירצה האחד לברוא מקרה החמום ירצה האחר לברוא מקרה הקרירות:
ועל הקדמת היותו העדר הקנינים ענינים נמצאים צריכין לפועל, פי' כי המנוחה הוא העדר התנועה אינה צריכה לפועל והם יחשבו שהיא מקרה צריכה לפועל, וכן בשאר ההעדרים, ומתור חלוף דעות שניהם תעמוד הפעולה ותמנע מכל אחד מהם:
ואע"פ שהביאם אליו מביא. פי' האמנת ג' הקדמות הנזכרות:
ענין אחד שישתתפו בו. והוא הענין אשר בו ראוי כל אחד מהם להיות אלוה:
בו נפל החלוק והחלוף. פי' והיו שנים יהיה א"כ כל אחד מהם מורכב משני ענינים ויהיה כל אחד מהם בעל סבות:
לא בנושא. פי' עומד לבד בלא נושא:
ביאור הנעלם. פי' ענין האחדות, בדבר שהוא יותר נעלם, פירוש רוצה לבאר במה שהוא יותר נעלם והוא הרצון לא בנושא שאינו נופל תחת הציור:
ואם תאמר. פירוש זה המאמר המדבר:
ואפשר היותו אחד ואפשר היותו רבים. פי' זה לא תוכל לומר כי הוא ית' מחוייב המציאות אין אפשרות בו ולא רבוי ואחר שאין בו אפשרות שבזה מודה כל הפילוסוף אם כן הוא אחד:
וזה מבואר הטעות מאד שמציאותו יתברך הוא אשר אין בו אפשרות. פי' שהפעולות מורות על ממציא ופועל אין אפשרות בו ולא יחוייב מזה שלא יתכן לומר שהוא אחד או שנים או שלשה והאפשרות הוא בידיעתנו כמו שבאר שאנחנו נחשוב שהוא אחד והנוצרים חשבו שהם שלשה והכל מאמינים באלוה ואולי כמו שיחשבו הנוצרים שהם שלשה ואינו כמו שנחשוב אנחנו, כן נחשוב אנחנו שהוא אחד ואין הענין כן לפי דעתם:
וזה אמנם הוא סעיף מההמנעות. פירוש בהצטרך האחד אל אחד ואפשר שמה שירצה האחד לא ירצה האחר, וזאת היא דרך ההמנעות הנזכר למעלה בזה הפרק:
לשכל ידיעה מוטבעת ישרה. פירוש שידיעתנו היום איננה כידיעתנו אתמול שהשם יברא לשכל תמיד מקרה הידיעה לפי דעתם:
עד שנניח מציאות שנעשה ממנו מופת. פי' שהם בטלו טבע המציאות והמשיכו אותו אחד דעתם כדי שנעשה מופת על מי שאין עליו מופת, כאלו תאמר חדוש העולם אשר יעשו בו מופת לפי דעתם הפחותית וגרם לנו שקצרה יד שכלנו ממופתים מה שימצא בה מופת, פירוש כאלו תאמר היותו ית' בלתי גשם ושהוא אחר אשר אלו השרשים התבארו במופתים אמתיים לפי הקדמת הפילוסופים, ואם נמשך אחר דעת המדברים במופתים העושים באלו השרשים יש להם בטולים רבים: