בכתב, ר"ל התלמוד:
ושגגה תתחבר בו באחרונה. רוצה בו טעות סופר:
וכמו שיורה עליו דבר תורה, כדכתיב ע"פ התורה אשר יורוך:
למה שיגיע בזה מן ההפסד, ר"ל רבוי הדעות כענין הנכתב:
כל שכן שיחובר דבר, רוצה בו שאין ראוי שיחובר:
והם גרגירי לב מועטים. ר"ל אותם הסודות ועליהם קליפות רבות, ר"ל מעורבים בענינים אשר הם בלתי מכוונים:
וחשבו שאין תחתם לב, רוצה בו שאין במדרשים ההם דבר עמוק בענין שיש לו תוך:
ראו חכמי הדורות ההם, פירוש ראו שדעות הפילוסופים כותרות פנות תורתם והולידו חכמת הדברים ההם:
ובחרו ג"כ, פירוש הישמעאלים בחרו מדעות הפילוסופים הראשונים כל מה שראהו הבוחר אותו שהוא מועיל לו והוא החלק והריקות, הרצון בזה קיום העצם הפרדי והריקות שהם צריכים להם לקיים דעתם:
וראו שאלה ענינים משתתפים והקדמות יצטרך לכל בעל תורה, הרצון בזה החלק והריקות:
לא נחלו בה, לא החזיקו בה:
שאותם היו קרובים לפילוסופים, רוצה בו שאותם המדברים הראשונים היה זמנם קרוב לזמן הפילוסופים ולא ידעו במה שעשו האחרונים:
אשר עמסו על עצמן שתי האומות האלה העסק בהם כעסק האנשים, הרצון בזה והוא העסק אשר עמסו על עצמם שתי האומות בענין השלוש ובדבור הנבואה אם הוא קדמון או מחודש:
שילקחו מהם הקדמות, ר"ל מאותם הטענות:
כן עשו המשכילים, ר"ל המדברים אשר חברו זאת ההנהגה פירוש לבטל טבע המציאות ובנו הקדמות לאמת דעתם:
מאין נשוא פנים לדעת קודם, זה הוא רמז לקיום החלק והריקות אשר בטלו הפילוסופים:
אמנם הפילוסופים האחרונים אשר יעיינו כו' בספרי הראשונים, המדברים חשבו שכל מה שעשו המדברי' הראשוני' וכל ההקדמות והראיות שהביאו לא עשו זה לחזוק תורתם אבל לבטל דעת הפילוסופים, ולא ידעו שאין הדבר כמו שחשבו אבל כל מה שטרחו המדברים הראשונים לקיים דבר ולבטל אפילו אחר מאה הקדמות לא עשו זה אלא להסיר הנזק המגיע להם בדתם אם ימשכו אחר דברי הפילוסופים:
אפשר בשכל חלופו, רצה בו שישתנה זה המציאות ויהיה בהנחה אחרת זולת זאת ההנחה אשר הונח בה:
המחקים אותם, רוצה בו הנמשכים אחריהם והמתדמים להם:
אשר לא ירוחקו, רוצה בו לא ירוחקו ההמשך אחר טבע המציאות אלא מפני שמירת קצת דעות, ר"ל דעות תוריות, שאם יחשבו אחר טבע המציאות יראה שהתנועה והזמן נצחיים כי לא תצוייר התחלה לתנועה סבובית וכן לזמן: