1
עד שאפי' טרחו היה אמרו וינוחו זר בספור מאד. פי' אחר שכוונת הספור היה להגיד לנו רצון וחלק הדברים בספר גנות האיש ההוא אשר היה מן החיוב עליו לגמול להם חסד אחר שעבריו ומקנהו היו נשמרים על יד דוד היה זר בספור מאר אמרו וינוחו אם ירצה בזה המנוחה מן העייפות מה תועלת היה בספור להודיענו שנחו מן העייפות, אמנם באמת אמר וינוחו להפליג בגנות נבל שלא יצא מפיהם דבר יחייב המאמרים המגונים אשר אמרם:
2
ולא יפחות מאמרנו, פי' מה שאמרנו הניח או הנחה ומלת וינח לא יראה שיהיה שמושם מאלו שנו הלשונות:
3
כי כבר חוזרו שמושים ובאו על בלתי הקש. הרצון בזה בדמיון המלה:
4
וחסרת כמו זה הענין שיראה ממלת וינח שהיא מנוחה וזה לא יתכן לאמרו בשם יתעלה לא יבוטל בדרכי שמוש לשון. כלומר שמה שאמר במלת וינח שהוא בענין הנחה או הניח לא יבוטל זה ואם אין זה בדרך שמוש המלה: