דומה במה שנהגוהו מעניני כל גשם בעל נפש חיה. הרצון בו וכל מה שידמו ההמון ויחשבו שהוא שלמות לכל גשם בעל נפש חיה תארוהו בו ולזה ייחסו לו ית' התארים והפעולות שהם שלמות לאדם:
ואני אמשל לך משל בכח המדבר. הביא משלו תחלה במה שפועל בטבע ואחר במה שפועל ברצון והוא כח המדבר:
לא שיש לו עצם מורכב מענינים מתחלפים, פי' לא שהם אמרו זה אבל יוצא מכלל דבריהם מאחר שייחסו לו תארים עצמיים וזהו מה שאמר הר"ם שלא בהיותם בלתי מתירים מלת ההרכבה בשם יתעלה ישולל ענינה מן העצם בעל תארים אלא שהוא מקום ספק אשר הביאם לזה והספק ההוא הוא בארבעה תארים שהם יחשבום יחסים מתחלפים והם חי וחכם ויכול ורוצה, ואי אפשר שיהיה חי תואר פעולה שאם כן יהיה פועל בעצמו ויהיה בורא עצמו, וכן חכם הוא תואר עצמי לו שהוא משיג לברואיו וההשגה בלתי נפרדת מהמשיג ואין זה תואר פעולה מגעת מאתו וכן יכול ורוצה הם תארים עצמיים כי היכולת בלתי נפרדת ממנו וכן הרצון ואין זה כמו שאמר רחום וחנון או כועס שהם תארי פעולותיו מצד גמול טוב לאנשים או התחייבם:
והם לא יביטו לזה. ר"ל שיקרא חכם מצד שהוא משיג עצמו אבל יביטו השיגו לברואיו אם כן לפי דעתם הוא תואר מתחלף וזה מה שלא יצרייהו אדם, ר"ל שיתואר ביכולת מצד שהוא יכול על עצמו וכן ברצון:
אבל אלו התארים אמנם יחשבום. רוצה בו המדברים בבחינת יחסים מתחלפים כמו שביאר ואמר שהוא יכול שיברא מה שיברא ורצה להמציא הנמצא כפי מה שהמציאו ויודע במה שהמציא, ואין אנחנו חולקים עמהם בזה שאנחנו מודים באלו הענינים אבל מצד אחר אינו בן שאנו אומרים כל משיג עצמו הוא חי וחכם בענין אחד וכן הוא משיג לברואיו מצד מה שהוא יודע עצמו, וכן היכולת והרצון אינם נמצאים בו בבחינת עצמו אמנם בבחינת הברואים, וזהו מה שאמר ר' אליעזר עד שלא נברא העולם היה הקב"ה הוא ושמו אחד, הרצון בזה שאלו התארים אשר תארוהו בו הם כולם לפי בחינת הנביאים כמו שאמר הרב במקום אחר, והוא בבחינת עצמו אין לו תואר נוסף אבל העצם ההוא ברא מה שברא לא בענין מוסף על עצמו מאמתת היחס כפי מה שאמרנו בפרק נ"ב בחלק חמישי הוא שיתואר הדבר בפעולתו וזה המין מן התארים רחוק מעצם המיוחס: