או ממי שכיון זה לענין אחר, כמו המדברים שכוונו לאמת החדוש בהקדמותיהם וקיימו העצם הפרדיי אשר התבאר בטולו והלכו כנגד המורגש:
ויביא מופת על בטול החלק שאינו מתחלק, הרצון בו העצם הפרדיי שהם חשבו שכל הנמצאים מעצמיים לא יקבלו החלוקה לדקותם וקבוצם בכל נמצא הוא הויתו ופרידתם ממנו הוא הפסדו:
ואין שם ענין שלישי. הרצון בו שתוכל לבאר מלת האדם ויהיה גדר מיוחד לו. ואחר שכן הוא פירוש שם שזה התואר איננו כמו התואר שהוא בלתי המתואר שתוכל לתאר המתאר בתאר אחר שהוא הפכו או מתחלף לו, כאלו תאמר ראובן חכם שיש בכאן ענין שלישי שתוכל לתארו ולשלול ממנו החכמה ותאמר שהוא טפש או תוכל לתארו בתואר אחר דומה לחכמה כאלו תאמר יודע או בעל שכל אבל החי המדבר הוא ביאור שם האדם ואמתתו ולא לפרשו פירוש אחר ולשלול ממנו החיות והדבור כי אם תשלול אותם ממנו איננו אדם, אם כן הוא פירוש שם האדם וגדרו וביאורו על השלמות:
ולא בשלילת שם המקרה מתארי הבורא ישולל ענינו, אחד שהם תארים נוספים על העצם הם משיגי העצם והם באמת מקריים:
ואמנם הצריך לזה, הרצון בו לזה הטעות שהוא האמנת התארים לשם יתברך:
מה שאמרנו. רוצה בו מה שאמרנו בהרבה מקומות כי לא יציירו ההמון בתחלת המחשבה מציאות כי אם לגשם וכל שאינו נופל ברשת הדמיון הוא בלתי נמצא אצלם, וזהו אמרו משמירת הדמיונות שהם שומרים מה שעולה בדמיונם לא זולתו והעולה בדמיון הוא ציור הגשם באמת, וזהו אמרו והיות המצוייר תמיד מכל גשם שהוא עצם בעל תארים: