עם שהיה המאמר ההוא במראה הנבואה. פי' אולי רצה בזה אל שמיעת הקול אשר בו נשמעו עשרת הדברות כי שמיעת הקולות האחרים קול השופר וברקים וענן כבד על ההר והאש בוערת בראש ההר, יראה שהר"ם ירצה בזה ענין מושג בחושים כמ"ש בפרק ל"ג מזה המאמר משני וכן נראה לפי פשט הכתוב, ואמר ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל, ואמר וההר בוער באש עד לב השמים חושך ענן וערפל, ואמר וינועו ויעמדו מרחוק נראה מאלו הפסוקים כלם ענינים נראים מושגים בחושים וכן הוא אמת והקול אשר בו נשמעו עשרת הדברות נראה לפי פשט הכתוב שהוא קול מושג בחוש השמע לא על דרך מראה הנבואה:
אמנם הם כחות שנו בהם השם, הרצון בו הכחות והתארים בענין זה הם כמו שמות נרדפים ואין בהם הפרש רק בשנוי השם:
שהם מדמים הצורה ליוצרה. רוצה בו היוצר לצורה כמו שאמר אחר כן שמודים על עצמו בדברים הנבראים, ואמר כמראה אדם אין הרצון בזה תמונה ותאר רק הדמיון מצד השכל כי דמות שם משותף והוא כמו דמות הכסא:
כי כל צורה מדומה היא ברואה. פי' כל צורה היא ברואה במראה הנבואה בעבור שהשפע השכלי הנבואיי הוא השופע על הכח הדברי ומן הדברי אל הדמיוני והדמיוני הוא כח גופני, והכללות המגיע אליו מן השכלי ידמה אותו בענינים מוחשים פרטיים כמו מקל שקד וסיר נפוח אשר ראה ירמיהו שהיו המשלים לעניני הקורים: