דע כי ההתחלה בזאת ההכמה תזיק מאד. כי אם לא ידריכו האדם מעט מעט שאחר שהוא רגיל בקריאת התורה המיחסת לשם ית' כלים גשמיים ופעולות גשמיות והפעליות ובהפרדו ממנה תכניסהו לזאת החכמה פתאום יתבלבל באמונתו מצד שתחייבהו להאמין חלוף מה שנתפרסם בתורה והוא יחס הכלים הגשמים לו מפני שלא יעלה בדמיון האדם מציאות כי אם לגשם וכשתחייבהו להאמין חלוף זה והוא שאינו גשם ולא כח בגשם ולא ישיגהו הפעליות יחשוב זה למינות גמורה מצד שהוא חלוף מה שנאמר בתורה לכן הוא צריך הקדמות והצעות רבות עד שיאמין האמנה האמתית במה שראוי להאמין בו:
וזאת הסבה בדברה תורה כלשון בני אדם. היות הענין עמוק בתכלית העומק ולא יכלו לצייר הענינים ההם על אמתתם:
ובכל ציור מה שיישר השכל אל מציאותו. פי' כאלו תאמר מציאות השם ושהוא משיג כל הענינים ומשגיח בטובים ומשלם גמול רע לרעים לא שהתורה השתדלה בהודעת מהות השי"ת ולשלול ממנו הגשמות אם במופת כמו מציאות האלוה והיותו בלתי גשם ובלתי מתפעל שכל זה יתבאר במופת ואם בטענות חזקות במה שלא יתבאר במופת כגון אמונת החדוש שיתבאר בראיות וכן יצייר הענינים אשר היו להם דמיונות ומשלים כמו הרבה ממשלי הנבואה שאינם ענינים כפשטם:
והתחיל עמהם, פי' שלא התחיל עמהם בציור כו' שלא יהיה אלא כן. פי' שלא להתחיל בענינים כפי מה שהם: