אמנם אמרו ויחר אף ה' בם וילך יש בו שני ענינים יחד. מורנו ז"ל כמלאך אלהים ולבו כאולם של היכל אלפים בת יכיל התבונה והמדע אמנם דעתנו קצרה מלהשיג עומק מאמריו כי היה נראה לפי הפשט כי מלת וילך שב אל השם הנכבד הנזכר הנראה להם בעמוד ענן והוא על דרך משל כאדם הכועס בחבירו והלך לו ונאמר בזה מלת וילך כמו שנאמר בסור הנבואה מהנביא ויעל מעליו אלהים ואמר וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם וזהו אמרו והענן סר מעל האהל וחרון אף הוא היותה מצורעת ואיננו שב אל חרון אף ר"ל וילך, והוא זר מאד לפרש וילך שחרון נמשך אליהם כי די לו באמרו ויחר אף ה' בם והחרון היה על שניהם בדבור שדבור השם עמהם היה דרך כעס ע"צ המשל ובמרים היה החרון בדבור ובמעשה לפי שהיא היתה עקר הדבור כמו שאמר ותדבר מרים ואהרן במשה ואחר שמה שהגיע למרים הוא עונש מכוון מהשם אין לנו לפרש מלת וילך סור ההשגחה כי כבר הורנו הרב מהו ענין סור ההשגחה והוא שבהסתלק ההשגחה כמו ואנכי הסתר אסתיר פני הוא משולח למקרים ויהיה טובו ורעתו כפי המקרה לא שאותה הרעה מכוונת ממנו אבל מה שקרה על מרים היה מכוון מהשם על צד העונש כמו שנראה בתורה צרות רבות באות לממרים על צד העונש מכוונת מאתו ית' ואם היה אפשר שלא יגיעו להם מצד המערכת: