והנה תנור עשן ולפיד אש כו' ולפי זאת ההשאלה נאמר ועברתי בארץ מצרים, הרצון בו לפי זאת ההשאלה שהושאל למה שיראה בבח הנבואה מביאת האור הושאל להגלות כח האל וגזרתו וזהו שתרגם ואתגלי. אמנם נראה לפי דעת קצת המפרשים שמלת ועברתי הוא ביאת האור והנבואה בלילה ההוא למשיגים ונעזרו בזה הפירוש מתרגום אונקלוס שתרגם ואתגלי, ולא יכולנו לעמוד על עומק דעתם בזה הענין כי אם מלת ועברתי מורה על ענין אחר והוא ביאת הנבואה למוכנים לה, אשיב מלת ועברתי נאמרה דרך משל כמלך העובר ממקום למקום לכלות הפושעים בו והוא כאלו אמר ועברתי להכותם, ועוד אם מלת ועברתי מורה על השגה מה ענין לסמוך לה בארץ מצרים, ואם תאמר ואם הוא דוחק גדול וענין זר כי מלת ועברתי מורה על השגה ומלת והכיתי מורה על הגזרה מה תאמר במלת ועבר ה' לנגוף את מצרים שהוא ספור משה לעם כמה שנאמר לו והוא ועברתי בארץ מצרים, נראה מזה תכלית ההראות שההעברה ההיא לעבור גזרת האל עליהם או על דרך משל כמלך העובר ממקום למקום להנקם מהמורדים, ואין טענה למלת תרגום אונקלוס שתרגם ואיתגלי כי כמו כן תרגם ועבר ה' לנגוף ואיתגלי ה' לממחי ית מצראי והרצון בזה ההגלות וההראות עד שלא יפול בו שום ספק שאותה המכה היא מכת בכורים וגזרה באה עליהם מהש"י בעבור ישראל. ואם תנור עשן ולפיד אש ראה במראה הנבואה והם דברים מוחשים יתכן לומר בזה עבר לפי ההנחה הראשונה שכן דרך כורתי ברית כמו שאמר העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו א"כ אין בזה השאלה, וכן נראה במקום אחר שפירש הר"ם ויגע ע"פ נגיעה ממש ואם היה במראה הנבואה והוא אמרו ובידו רצפה שהוא ענין מוחש ואמר ויגע על פי אמר שהוא נגיעה ממש, ועל דרך האמת אם תנור עשן ולפיד אש הם דברים מוחשים לא יתכן לומר בהם אשר עבר בין הגזרים אלא מצד ההשאלה ואינו דומה לויגע על פי, ויש לומר שהעשן אחר שנעתק מלמטה למעלה ולצדדין וכן האש הנאחז בלפידים יתכן שיאמר בהם עבר לפי ההנחה הראשונה:
לכל מי שיעשה. הרצון בו במלת מי שהוא כמו מה כמו שמצינו מי במות יהודה הלא ירושלים שהוא כמו מה, והוא שב אל היין שהוא המעביר כמו שפירש החכם הפילוסוף אבן כספי, וי"ל שמי שב אל האדם שהוא המפליג בשתיה ויעבור החוק והגבול עד שהיין פועל בו, אבל באמת הוא הסבה הפועלת א"כ ראוי ליחס הפועל אל האדם וכאלו אמר שהגבר עבר חק שתיית היין:
והוא ירה החצי להעבירו. באמת נראה שהוא כמו פירוש הר"ם שהרצון בו עברת כונה כי מאחר שהנער הגיע אל המקום והוא אמר לו החצי ממך והלאה הוא להעביר כונת הנער, ואף אם הנער יעבור מקום החצי י"ל שהרצון במלת להעבירו העברת כונתו אחר שהנער הגיע אל מקום החצי והוא אמר לו החצי ממך והלאה:
אמר הר"ם ולפי זאת ההשאלה נאמר ויעבור ה' על פניו, וירצה בו העברת ההשגה המכונה בראיית פנים, ואני נפלא מאד על זה שהרי שלל ממנו אותה ההשגה ב' פעמים והוא אמרו לא תוכל לראות את פני ואמר עוד ופני לא יראו ולא היה צריך עוד לשלול אותה ההשגה ממנו, ועוד שהוא מבואר מן הפסוק בתכלית הביאור הענין הנרצה במלת ויעבור והוא שהש"י הבטיח למשה שתי הבטחות והוא אמרו אני אעביר כל טובי על פניך והוא אור כבודו אשר הוא האור הנברא והעבירו על פניו וקבלו פניו ממנו הזוהר הגדול והוא קרון עור פנים והוא אשר רצה באמרו והיה בעבור כבודי. וההבטחה שהבטיח והיא השניה שיודיעהו דרכיו כמו שבקש וזהו אמרו וקראתי בשם ה' לפניך וכשעלה משה בהר עם הלוחות השניות ואמר וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ספר הכתוב שהוא קיים מה שהבטיחו ואמר ויעבור ה' על פניו שהוא כנוי לטובו ואור כבודו ואחר אמר ויקרא ה' ה' והוא הודעת דרכיו כמו שהבטיחו באמרו וקראתי, וזה הוא הפירוש האמתי ואינו סובל פירוש אחר כלל, ואל זה הביאור נמשך אונקלוס השלם ואמר ואעבר ה' שכינתיה על אפוהי ושבחו הר"ם מאד מצד שראה בעין שכלו שהוא העקר, כי כמו שפניך פני משה כן על פניו פני משה, שאם היה הנרצה בו העביר דבר ממנו א"כ אעביר כל טובי העברת טובו ממנו אבל הוא העברת האור באמרו עד עברי כאלו השם הוא העובר אחר שהאור ההוא נאצל ממנו, ואמר ושכותי שלא יפסד ראותו, ולפרש פניך פנים הפנימיים כגון פני הלב או פני השכל וההעברה השגה שכלית זה אין ענין לו, כי לא מצינו השגה נבואיית או השגה שכלית מיוחסת מהשם בלשון העברה על פנים רק היא בלשון ראיה והזיה והבטה דבור ושמיעה, וההשגה אשר לו יעדה הוא אמרו וראית את אחורי שהוא השגת כל הנמצאות כלם כמו שאמר הר"ם מורנו ופירוש בכל ביתי נאמן הוא הבין מציאות עולמי הבנה אמתית קיימת, ועוד אם אעביר כל טובי היא השפעת השגה על פני שכלו מה לו לשומו בנקרת הצור ולהגין עליו שלא ינזק כמו שאמר ושכותי כפי. ועוד עד עברי מורה הסתלקות הענין א"כ נסתלקה ההשגה ולא הועיל כלום: