אמר הר"ם ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו שזה קריבת מדע ואי אפשר בו שיאמר שהוא קריבת מקום, ונראה לפי הענין שאין זה קריבת מדע אבל משה מצד שלימותו ויתרון מעלתו על כל בני דורו אמר שהוא יקרב למקום מיוחד מן ההר, שאם רצה בו קריבת מדע איך יתכן לומר והם לא יגשו אם היו מוכנים להגעת השלמות והדבקות בו אשר הוא המבוקש ממנו ית' כמו שאמר הכתוב השכל וידוע אותי, אבל נראה שהרצון בו הקריבה במקום מצד שלא הגיע שלמותם והדבקותם בשם כמשה. וארחיב פה המאמר שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק כשאמר הכתוב עלה אל ה' כאלו אמר עלה אלי וכן ונגש משה לבדו כאלו אמר ונגשת וכל אותו הפסוק הוא בלשון צוואה ואם ירצה באמרו ונגש שהוא קריבת מדע יהיה אמרו עלה אל ה' אתה ואהרן ירצה בו ג"כ קריבת מדע וכשאמר והם לא יגשו צוה בדבר והפכו שהרי הרשם כלם לאותה עליה וא"כ איך יאמר והם לא יגשו, ועוד נעשה חלוקה הכרחית אותה ההגשה או היתה אפשרית בטבעה או בלתי אפשרית ואם היתה אפשרית השגתו היא המבוקשת ואיך יצוה ויאמר והם לא יגשו ואם היתה בלתי אפשרית הצווי היה לבטלה. הנה נראה מזה כי ההגשה היתה במקום והרשם כלם לעלות אמנם המקום המיוחד אשר שכן שם האור והאש הבוערת לא הרשה רק משה לבדו למעלות שלמותו להיות אותו המקום יותר מקודש מכל ההר וכן אמר בלוחות שניות ונצבת לי שם על ראש ההר שהוא המקום המכובד והקדוש, וכן מצינו במקדש מקומות מיוחדים שהם מקודשים יותר מהשאר כמו בית קדשי הקדשים שלא נכנס שם אלא כהן גדול ביוה"כ:
וכן הנגיעה ומה ששמשו ממנה בלשון תפרשה בכל מקום כפי ענינו. פי' בעבור שהזכיר למעלה הנגיעה בענין הדבק המדע והוא אמרו כי נגע אל השמים משפטה והמשפט אינו גשם ולא דבר שיש בו ממשות שיתכן בו נגיעה. ואחר פירש גע בהרים ויעשנו שעם היות מלת גע נסמכת אל גשם אינו נגיעה ממש, אמר אחר כן וכן הנגיעה אם תמצאה נאמרת בשם ית' ונסמכת אל גשם תפרשה בכל מקום כפי ענינה: