1
בד"א כשהוסיפו עליו עד חמישיתו. כתב ה"ה וכו' יוצא במקום אחר כמתחלה. נ"ב אפילו אינו יוצא כמתחלה כל שיוצא במקום אחר שם מטבע עליו ונותנו לו והוי כמטבע שהוזל וכ"כ התוס' שם ע"כ:
2
וה"ה למלוה על המטבע ופחתו ממנו. נ"ב מדברי הרמב"ם ז"ל בהלכות אישות נראה דמלוה על המטבע ר"ל שפירש לו מטבע ידוע ובזה אם פחתו ממנו יותר על חמישיתו מנכה לו. מינה נשמע דכל שלא פירש מטבע ידוע אע"פ שפחתו ממטבע הראשון כיון ששניהם שוין כאחד נותן לו כי השתא וההיא דכתב הרמב"ם פי"ז איירי כששוה יותר, ולפ"ז אין מקום למ"ש הר"ן שם דאם שוה יותר מה מועיל השעבוד: