בפרש"י בד"ה למטה מן הארכובה כו' למטה הימנה ומכל עצם האמצעי כו' דלמטה ממש ליכא למימר כו' וכ"ש בגובהו כו' עכ"ל לרווחא דמלתא כתב כך דקושטא הוא להאי לישנא כיון דבצומת הגידין טרפה וכ"ש בגובהו מיהו בלאו הכי נמי אי קאי למטה מארכובה עליונה ע"כ דלמטה לאו ממש מיד אלא למטה הימנו ומכל עצם האמצעי כיון דזימנין טרפה כגון בצומת הגידין כפרש"י בהדיא באידך לישנא דמתני רב פפא ועוד נראה לפי מ"ש התוס' דלעולא ניחא דה"מ מפרש נמי מן הארכובה ולמטה מיד אע"ג דזמנין דטרפה כגון בצומת הגידין הוצרך להוכיח הכא דליכא לפרושי הכי למאי דס"ל דכ"ש בגובהו ואין להקשות לפום הך סברא דאית ליה דכ"ש (בהו) [בגובהו] מאי קאמר אמאי לא אמרי ליה למעלה למעלה מצומת הגידין הא אכתי תקשי ליתני ניטלו צומת הגידין וכ"ש נחתכו בגובהו די"ל דאצטריך ליה למתני דבגובה טרפה משום דלא נימא כסברת עולא כדמסיק טרפות קא מדמי' כו' ולא הוי כ"ש ועי"ל למאי דקמפרש למעלה למעלה מצומת הגידין איכא למימר דלא זו אף זו קתני דלא זו חתוכה בגובה אלא אף בצומת הגידין טרפה אבל למאי דמפרש ליה נחתכו מיד במקום צומת הגידין שפיר תקשי ליה דלא ליתני אלא ניטלו צומת הגידין דלא שייך בהא לא זו אף זו כיון דנחתכו בכלל ניטל צומת הגידין הוא וכה"ג כתבו התוס' אהא דר"פ מפנין השתא ה' מפנין ד' מבעיא דלא שייך למימר ביה לא זו אף זו וק"ל:
בד"ה למטה. דמתני' לאו למטה כו' מאותה ארכובה ומעצם אמצעי כולו כו' עכ"ל וכן פי' הרא"ש לעולא עצם אמצעי כולו נקרא ארכובה ויש לדקדק מי הכריחו למימר ארכובה גופה כדעולא דכה"ג המ"ל אארכובה תחתונה דלמטה כשרה כ"מ שיחתך ולמעלה לאו מיד קאמר דהא בעצם אמצעי זימנין דכשרה אלא למעלה מאותה ארכובה ומעצם אמצעי כולו דהיינו בעצם קוליות ודאי טרפה וי"ל דעצם אמצעי כולו לא הוזכר במתני' אלא צומת הגידין הוזכרו והשתא לגבי למטה איכא למימר למטה מארכובה עליונה ומצומת הגידין קאמר דהיינו עצם אמצעי כולו דתחלתו ארכובה עליונה וסופו צומת הגידין אבל גבי למעלה ליכא למימר הכי למעלה מארכובה ומצומת הגידין דלאו היינו עצם אמצעי כולו וא"כ תיטרף גם אחר הצומת הגידין בגובהו וק"ל: