1
גמ' נמתי לו וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה כו' בגירסת הילקוט אינו וכן נראה דהך דרשה זו בהמה טמאה לא שייכא כלל הכא וק"ל:
2
בפרש"י בד"ה זאת החיה כו' והכי משמע מכל בהמה כו' עכ"ל כוונת דבריו עיין ברא"ם:
3
תוס' בד"ה מ"ט דת"ק וא"ת כו' והשתא דאיכא ק"ו מוקי לה ת"ק לדרשא אחריתא עכ"ל פי' דאיכא ק"ו ואיכא נמי היקשא כדמסיק אבל אי לאו היקשא הוה מוקמינן הולך על כפיו מיהת לבהמה טמאה ומיהו אע"ג דטומאה בלועה אינה מטמאה היקשה לחוד לא הוה מפיק לן הולך על כפיו לדרשא אחריתא אלא דאדרבה הוי מקשינן לחומרא בהמה טהורה לטמאה דעוברה טמאה אי לאו דאיכא ק"ו בטהורה ודו"ק:
4
בד"ה קלוט במעי כו' דנפקא מאת הגמל כו' עכ"ל מגמל גמל ב' פעמים נפקא ליה התם כפירש"י בר"פ אלא דאי לאו את הגמל לאסור חלב הוה מוקמינן גמל גמל לאסור חלב ולא לאסור קלוט וק"ל: