גמ' נותנת לה ואוכלת השתא מיגזל גזלה כו' יש לדקדק מאי גזילה איכא הכא דהא פועל אוכל בו מדינא בדבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה כדאמרי' בפ' הפועל וי"ל דמשמע ליה דסתמא קתני טוחנת אף בדבר דלא שייך ביה חלה ואין פועל אוכל בו כיון שנגמר מלאכתו למעשר ודו"ק:
תוס' בד"ה אשת חבר כו' וקשה דהך ברייתא מתנייא במסכת כו' ובתוספתא דטהרות קתני אף על פי שאינה אוכלת כו' עכ"ל ונראה לפרש דה"ק אע"פ שאינה אוכלת דכיון שהיא טומאה נזהרת מליגע בתבואה נותנת לאחרות ולא שהיא נותנת בידים שהרי נזהרת מליגע אלא שהיא שבקה לאחרות אשת ע"ה אחר שסבורה להיות טהורה לאכול מן התבואה ודקמשני תורא מדישיה קאכיל ר"ל שהיא מורה היתר שאותו חלק שראויה היא לאכול ממנה משום דתורא מדישיה קאכיל השתא שהיא טמאה יכולה ליתן כל זה לאחרות וק"ל:
בד"ה והתיר ר' כו' איקלע לבצרה חזינהו כו' דבצרה בחוצה לארץ היא כו' עכ"ל כצ"ל:
בא"ד וצ"ל ולאו מפירות המותרין בקסרין דיש מיניה האסורין כו' עכ"ל לא הוצרכו לחלק בכל זה אלא די"ל בפשיטות דלענין דשרי לשלוח בהודע' קפריך דקסרין מח"ל הוא ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר"י אלא בא"י כ"ה בפי' הר"ש במסכת דמאי פ"ק והיה נראה לכאורה לפרש דלשון ולאו מפירות המותרין קדייק להו לפרש כן אבל קשה דהא הוה ניחא להו האי לישנא מעיקרא שהבינו דרבי התיר ממש אפילו ודאי גם הר"ש בפירושו שם חילק כן לתרץ קושייתם דמעיקרא ובין ודאי ובין דמאי מותר בח"ל במינים הגדלים בח"ל ובגדלים בא"י חייבין ע"ש ודו"ק: