1
גמרא אי הכי חרגול נמי כו' ולא פריך נמי דלא לכתוב נמי ארבה ותיתי מסלעם דאפשר דסימן דגבחת הוא צד חשוב ואפי' למ"ד כללא בתרא דוקא בעי בכעין הפרט בצד חשוב משא"כ ראשו ארוך וזנב הוו צדדין גרועין כמ"ש התוס' ודו"ק:
2
תוס' בד"ה לא ראי ארבה כו' אבל ארבה וחרגול חלוקים כו' ועי"ל דלכך כו' לפי שהם עיקר הדרשא כו' עכ"ל יש לדקדק דהא מה"ט גופיה שכתבו בתירוץ ראשון דאין סלעם חלוק מהם אלא מדבר אחד והם חלוקים בב' דברים קאמר דהוי סלעם יתורא לראשו ארוך ולא קאמר וחרגול דכתיב בתריה יתורא הוא ואפשר לומר דבלאו הני טעמי ע"כ סלעם יתירא משום דאי הוה חרגול יתירא ה"ל למכתב חד למינהו אארבה וסלעם להיות להן כלל כמ"ש התוס' ורב אחאי דפריך מה להנך כו' ומוכיח דסלעם יתורא הוא ה"ה דמהך פירכא דלכתוב חד למינהו ה"מ לאוכחי הכי וק"ל: