תד"ה מולחו יפה יפה ומדיחו כו' אי נמי מיירי לצלי אע"ג דלצלי לא בעי מליחה כו' עכ"ל לצלי לא בעי מליחה כמו שכתבו בתוספות בפ' קמא והדחה ראשונה ואחרונה לא בעי כדמוכח לקמן בשמעתין בתוספות וה"ה דהוה מצי למיפרך אע"ג דלצלי לא בעי הדחה אחרונה כו' והכא קתני מדיחו יפה בהדחה אחרונה ודו"ק:
בד"ה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל כו' אבל בבני נח ד"ה מוזהרין על הטמא כטהורין כו' אלא לר"מ דאמר דאינו נוהג אלא בבהמה טהורה כו' עכ"ל לא ידענא מאי קושיא דהא לרבי מאיר מסיק התם דגרסינן בברייתא טהורה ומשמע דבין ברישא ובין בסיפא גרסי' הכי ואם כן במלתיה דרב נמי לרבי מאיר גרסי' טהורה דהא קאמר התם תניא נ"ה והשתא אימא דקושטא הוא בחיות ועופות הטהורים כיון דלישראל שרי לעובד כוכבים נמי שרי משום מי איכא מידי ולא קאמר התם דד"ה בבן נח דמוזהרין אלא בטמא דלישראל נמי מיהת אסור משום טמא ודו"ק: